"אני מתבייש על מה שעשיתי ולא יודע איפה לקבור את עצמי״- גניבת הענק שנחשפה על ידי החוקר מיבנה

הפגישה הראשונה הייתה עמוק בחדר אחורי באחת המסעדות המפוארות במרכז תל אביב.  היועצת המשפטית וקב״ט החברה ישבו בצידו האחד של השולחן ואני בצד השני. 

הקב״ט של חברה המובילה בתחומה בארץ (והנחשבת אף למובילה בעולם), המכיר אותי מהשרות המשותף בימ״ר תל אביב, היה האדם שזימן את הפגישה. 

כשהתקשר סיפר שהוא חסר אונים אחרי אין ספור מעקבים והוא פונה אלי דקה לפני שהוא מתייאש ורגע לפני שמעיפים אותו מהחברה על כך שסיבך את ההנהלה בחשדות שווא. 

החשוד היה הסמנכ"ל, האיש החזק בחברה והחשד התעורר לאחר שנצפה מוציא (ללא תעודת משלוח) ציוד מהחברה מדי יום, בסוף יום העבודה ומחזירו לחברה למחרת. 

״לא מצליחים לזהות שהוא גונב מוצרים ולא מבינים למה הוא מוציא בכל יום סחורה ומחזירה למחרת... מאחר שהוא לא מוציא תעודות משלוח לא יודעים כמה פריטים הוא מוציא וכמה מחזיר. עשרות שעות המעקב לא הצליחו לפתור את התעלומה והחלטנו להעלות שלב, לקחת סיכון ולנסות ולברר את העניין הזה בבדיקה פרונטאלית.״.

״אתם בטח מתכוונים לחקירה פרונטלית? השבתי״. 

״לא! אל תגיד חקירה ואל תבהיל אף אחד ובכלל, יש לך אישור לבצע 'בדיקה סמויה' אולם במקרה שהחקירה תיחשף אנחנו מכחישים ואתה נעלם מעל פני האדמה. היה כבר מישהו במערכת בין שותפי הסוד המעטים בתחילת העניין שהציע לפנות למשטרה וכמעט ששילם במשרתו בשל ההצעה ההזויה הזו. 

אתה לעולם לא תצליח להבין את הפחד העצום שיש בקרב עובדי החברה והמנהלים מפני האיש המכונה החזק ביותר בחברה. אם יוודע לו שחוקרים חשדות כלפיו אנחנו בבעיה חמורה. 

בעיה שתתחיל בכך שהחבר שלך, הקב״ט,  מהמר כאן על כל הקופה של עתידו בחברה ואולי בכלל במקצוע בו הוא עוסק. ואנחנו חשבנו לעצמנו, שעם שכר של 60 אלף שקל בחודש, ובונוס מכובד של כמה מאות אלפי שקלים בסוף שנה מה כבר יכול להיות חסר לו.

בכל מקרה תתחיל בבדיקה, חקירה סמויה זהירה ואם תצליח לאסוף ראיות כלשהן שהמנהל הזה גונב, נשב עם הבעלים ונחליט מה עושים...״.

לפני סיום הפגישה ביקשתי וקיבלתי שני שמות של עובדים הכפופים לאותו מנהל שאפשר לסמוך עליהם שלא ידליפו. 

למחרת זימנתי את השניים למשרדי לאחר סיום עבודתם בחברה ומחקירתם  התברר שאכן מדובר במנהל רודן שהפיל חיתתו על הסביבה. 

השניים ידעו לספר (את מה שכבר ידעתי) על הוצאת הסחורה מהחברה והחזרתה למחרת ללא תעודת משלוח ומבלי שאפשר יהיה לדעת מה נלקח ומה הוחזר. העניין הוא שתמיד מדובר בדגמים הכי חדשים. 

במענה לשאלתי אם הם יודעים על עובדים נוספים שאפשר יהיה לחקור ללא החשש שידליפו נקב אחד מהם בשם של אחד ממנהלי המחסן והשני הבטיח לשוחח עם אותו מנהל מחסן בכיר יותר ולנסות לשכנעו להיחקר. 

מנהל המחסן הבכיר לא חידש הרבה ואולם הבטיח לנסות ולשכנע את המזכירה האישית של הסמנכ"ל שהיא לדבריו אם חד הורית חלשה ומבוהלת ו״הסיכוי שתסכים להיחקר הוא שולי ביותר״.

קבעתי פגישה לערב המחרת עם אותו מנהל המחסן והמזכירה בבית קפה בעיר אחרת ובשעה מאוחרת. 

בתחילת סירבה  המזכירה להעיד ובהמשך קבענו להיפגש למחרת בשעה מאוחרת במשרדי וסוכם שמנהל המחסן יביא אותה רק אם תצליח לדאוג לביבי סיטר לבתה הקטנה, ישאיר אותנו לבד ואני אחזיר אותה לביתה.

החקירה במשרדי החלה בכך שהמזכירה השביעה אותי שאתחייב שלא יאונה לה כל רע ושאני ערב לעתידה בחברה בשל העובדה שהיא מפרנסת יחידה והעבודה בחברה היא כל עולמה.

בהמשך סיפרה על הקשרים שיש למנהל עם הלקוחות הגדולים והספקים של החברה ואולם לדבריה ללא שיתוף הפעולה של סגנו ואיש סודו לא נצליח להוכיח דבר. 

והסגן, לא נראה לה שיש סיכוי לדובב אותו מבלי שהעניין ידלוף למנהל. לאחר שנפרדנו קבעתי פגישה עם הקב״ט, היועמ״ש ובעלי החברה והצעתי את הפעילות הבאה. בעל החברה יוציא את המנהל באמתלה כלשהי מחוץ למשרדי החברה ואני אחקור במשרדי החברה, בחדרו של המנכ״ל את הסגן ואיש הסוד. 

ביום המחרת פגשתי אותו, הצגתי  עצמי וסיפרתי לסגן שאני מבצע חקירה בקשר לחשדות לאי סדרים וגניבות בחברה והחשד הוא שהוא הסגן שותף לגנבות. תחילה הכחיש בכל תוקף.  בהמשך הסברתי לו שהבוס שלו מסיים היום את עבודתו בחברה ושאם הוא לא רוצה לעוף יחד איתו היום, עליו לשתף פעולה ומהר. (מן הסתם מדובר היה כאן כמובן בסוג של הימור מחושב, מאחר שמבלי קבלת הודאה ממנו מי שהיה עף מהמקום באותו היום היו אני וחברי הקב"ט).

הסברתי לו שבעיקר יהיה עליו לשכנע אותי שיש לו ״סחורה אמיתית״ ושאכן ״יש לו מה למכור״. לאחר דקה בה חישב במהירות את תגובתו החליט הסגן לפרוק והחל לספר. 

בתחילת דבריו ביקש להבהיר שבכל יום היה מגיע לעבודה בשעה 09:00 ועד לשעה 16:30 שימש כשרת אישי של הבוס וביצע שירותים אישיים רבים בהם הסעות פרטיות כגון לקיחת הכלב של הבוס לספרית, אשתו לחברות ובנו והחברים של בנו לחוג הכדורגל.  כל אותן הסעות כללו כמובן המתנה לסיום החוג והסעה חזרה. 

בהמשך סיפר על שירותים נוספים ובהם הבאת מתנות אישיות לבוס מהספקים, כולל מעטפות עם כסף מזומן וכרטיסי טיסות לו ולמשפחתו. 

בעניין הגניבות העיד הסגן על כך שבאופן אישי העמיס על הרכב של הבוס סחורות ולעיתים אף הביא לביתו סחורות ברכב שלו.  במהלך חקירתו התקשר אליו הסמנכ"ל ששהה יחד עם המנכ״ל מחוץ למשרדי החברה ושאל את הסגן המבוהל מה קורה בחברה מאחר שחש שקורה משהו. הסגן המבוהל השיב שאין לו מושג ולאחר שניתק פרץ בבכי וביקש שאשבע שלא אספר על הודאתו לבוס כי זה יהיה מבחינתו הסוף. 

הנחקר הבא היה כמובן החשוד העיקרי שמייד לאחר שחזר מהסיור עם המנכ״ל הוכנס לחדר החקירות המאולתר.  מדובר היה באיש גדול עם קול עבה וסמכותי של אדם שרגיל לפקד על רבים בצבא ועל רבים יותר בחברה. וזה היה קל,  הרבה יותר קל ממה שתיארתי לעצמי. אני דיברתי אולי 4 דקות, בהן הסברתי את החשדות ונגעתי בחלק מהראיות. התגובה הייתה מפתיעה. 

מעיניו של הגבר הגדול שישב מולי החלו לזלוג דמעות והמשפט הראשון שהצליח להוציא מפיו היה: ״מיקי, אני מתבייש על מה שעשיתי ולא יודע איפה לקבור את עצמי״.

בהמשך סיפר שבימים שהכול נראה ״גן עדן״ השכר הגבוה, הנסיעות 3 פעמים בשנה עם האישה והמשפחה לחו"ל ואורח החיים הנהנתני גרמו לו לרצות עוד ועוד ואז החליט להשקיע אצל ברוקר. 

תחילה סכומים קטנים ובהמשך סכומים גדולים וכשהיה מושקע כבר במיליונים התברר שהברוקר הוא אותו נוכל שכונה מיידוף מסביון שנעלם לאחר שנעצר על מעשי ההונאה ויחד איתו נעלמו המיליונים. 

לאחר שסיימתי את החקירה נכנסו הבעלים והמנכ״ל יחד עם היועמ״ש ומנהלת כח האדם וסיכמו את תנאי הפרישה של הגנב. 

הכותב, מיקי וילקומירסקי, תושב יבנה, חוקר ומרצה בארגונים וחוגי בית.

בלש וקצין חקירות בימ"ר ת"א בעבר, משפטן בהשכלתו ובעליו של משרד וילקו חקירות.

מייל: [email protected]    אתר: WWW.VILKO.CO.IL