פורים שמח!

17.03.16 / 15:57

$(function(){setImageBanner('a408dee5-be74-4eac-85b3-1db89c79535f','/dyncontent/2017/12/12/e9de5294-91aa-4b94-9177-d3c263a77bf6.gif',3011,'עצמי אירועים',525,78,false,31010,'Image','');})

על-פי מסורת ישראל אירע נס פורים לפני 2364 שנים.

מדובר בתקופת-הביניים בין בית-המקדש הראשון לשני. הסמכות היהודית העליונה הייתה 'הכנסת הגדולה', הסנהדרין ומרדכי היהודי היה מן הבולטים שבחבריה. הוא היה מעורה גם בחיים המדיניים והציבוריים, ונמנה עם שרי החצר של מלכות פרס ומדי - "ומרדכי יושב בשער המלך".

השתלבותו של מרדכי היהודי בצמרת השלטון הפרסי ממחישה את מעמדם של היהודים בתקופה זו. מגילת אסתר נפתחת בתיאור המשתה שערך אחשוורוש, משתה שנמשך שבוע שלם ואליו הוזמנו נתינים מכל מאה עשרים ושבע המדינות שבשליטת אחשוורוש. גם היהודים הוזמנו לנשף, והשתתפו בו כשווים בין שווים. אפילו המלכה, אסתר, הייתה יהודייה שהליפה את המלכה הקודמת, וושתי.

אך מעמדם הרם של היהודים לא מנע את המן מלשכנע את המלך להכריז על גזרת ההשמדה הנוראה ביותר בדברי ימי העם היהודי - "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד".

מרדכי ואסתר קבעו צום ועוררו את לב העם לתשובה ולזעקה לאביהם שבשמים, ואז החלו המהלכים לנוע בדרך ניסית מופלאה לכיוון השני. מרדכי עלה לגדולה, המן נתלה על העץ, והיהודים קיבלו רשות להילחם באויביהם ובמבקשי-נפשם - "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

ואכן, ביום י"ג באדר, היום שנקבע להשמדת היהודים, נקהלו היהודים בכל מקום ופגעו באויביהם. בכך הסירו את הסכנה שריחפה מעל ראשיהם וניצלו מהגזרה. ביום המחרת נחו מהקרבות, וקבעו יום זה יום-טוב לדורות.

פורים נעשה חלק בלתי-נפרד מחגי ישראל, עד שהתלמוד משווה בין גאולת פורים לגאולת מצרים, ומגיע למסקנה שנס ההצלה של פורים גדול מגאולת מצרים.

שבת זכור

שבת לפני חג הפורים אנו קוראים בתורה על מצוות מחיית עמלק. מקפידים שגם הנשים תגענה לבית הכנסת לשמוע הקריאה.

למה מתחפשים?

כאשר התחולל נס פורים, פחדו הגויים מנקמת היהודים, ורבים מהם התחפשו ליהודים. לכן, גם בימינו נוהגים להתחפש על מנת להזכיר את הנס ההוא.

קריאת התורה

בתפילת שחרית קוראים בתורה, ספר שמות, פרשת בשלח (פרק י"ז) - "ויבוא עמלק".

תפילת "ועל הניסים"

בתפילות העמידה (שמונה-עשרה) שבליל ויום הפורים מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" בברכת "מודים", וכן בברכת המזון שלאחר הארוחות

איסור תענית והספד

בחג הפורים ובשושן פורים אין אומרים תחנון, וימים אלה אסורים בתענית והספד.

איסור מלאכה בפורים

ביום הפורים ראוי להימנע מעבודה. בשלחן-ערוך נפסק שאין לעשות מלאכה בפורים, אך מותר לקנות ולמכור ולכתוב. לצורך פורים מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות.

מצוות החג

קריאת המגילה. בליל פורים רביעי בערב י"ג א ( 23.3) וביום פורים יום חמישי (24.3 ) קוראים את מגילת אסתר מתוך מגילת קלף. חשוב להקשיב לכל מילה במגילה. נהוג להרעיש בעת הזכרת שמו של המן הרשע כדי למחות את שמו. עיקר מצוות הקריאה היא ביום פורים.

משלוח מנות.בפורים שולחים איש לרעהו ואישה לרעותה משלוח-מנות. על כל אדם להכין לפחות שני מיני מאכל (או מאכל ומשקה). אפשר לשלוח לשכנים ולידידים, אבל היפה מכול הוא לשלוח לנזקקים, לעולים חדשים, לחולים, לקשישים ולאנשים בודדים וגלמודים, לשמח את ליבם.

מתנות לאביונים.מצווה על כל אחד ואחד לתת בפורים צדקה לשני עניים לפחות. אם אין בנמצא עניים – אפשר להסתפק בהפרשת הסכום למטרה זו, ולתיתו לעניים מיד כאשר יתאפשר הדבר. בפורים חל הכלל: "כל הפושט יד נותנים לו".

משתה ושמחה.זו המצווה הבולטת בפורים. ביום פורים (נהוג לעשות זאת אחר-הצהריים) עורכים סעודה גדולה עם בשר ויין ושמחים "עד דלא ידע".

ממנהגי העם.הילדים נוהגים להתחפש בתחפושות שונות ומשונות, והרבה טעמים ורמזים ניתנו למנהג זה. המבוגרים מחלקים לילדים 'דמי פורים'.

מקרא מגילה

בבית חב"ד

יום רביעי בשעה 18:20

קריאה שניה 20:30

יום חמישי

תפילת שחרית בשעה 7:00

שעה משוערת 7:30

קריאה שניה בשעה 16:00

הוסטל הגדול-12:00

קניון G-10:30