"אמא, אני לא רוצה שיסגרו אותי לבד בחושך"

"אמא, כשנגמר הגן ומתחיל הצהרון אני רוצה שתתקשרי לסייעת נ' ותגידי לה שאני לא ישן לבד בפינת קוביות בחושך! אני ישן לבד בחושך ואני בוכה. תאמרי לה שאין דבר כזה שאני ישן לבד בחושך, זה משהו הכי חשוב בעולם, הם כל הזמן שמים אותי שם. אני לא יכול יותר עם חושך חשוך כזה".

לא, זהו לא חלק מסרט, זה חלק מדבריו של ל' בן החמש לאמו. את תרחיש האימה הזה עברה לאחרונה תושבת יבנה ר' עם בנה לאחר שאספה אותו מהמועדונית בו שהה בנה עד לפני כשלושה שבועות.

מדובר במועדונית טיפולית המופעלת על ידי אגף השירותים החברתיים בעיריית יבנה ומיועדת למשפחות עם צרכים מיוחדים, אימהות עובדות ועוד. במקום גננת מוסמכת וילדי המועדונית מקבלים הכוונה ושיעורים מאנשי מקצוע.

"ביום בהיר אחד גיליתי שהבן שלי סובל סוג של התעללות, אין לזה מילה אחרת, ולמה? בגלל שהוא לא היה מוכן לישון צהריים במסגרת הצהרון. זה צהרון לבני 4-5 ואת כולם משכיבים שם לישון צהריים, זה דבר שכבר לא עושים בגיל כזה אבל זה סוג של תנאי סף להיכנס למקום", היא ממהרת להסביר.

זו שנה ראשונה שלכם שם?

"כן, בתחילת השנה יידעו אותי שכך צריך להיות, אמרתי שאני לא יודעת אם הוא יוכל לעשות זאת כי הוא לא ישן קודם, כבר בערך מגיל שלוש, אבל הם טענו שזה דבר שהילדים מתרגלים אליו בסופו של דבר".

מה עושה ילד שלא ישן?

"הסבירו לי שאין דבר כזה, שאולי בתחילת שנה קשה להם אבל זה הופך לחלק מהרוטינה ואין מה לדאוג".

ולמרות זאת, ר' דאגה, ועוד איך שהיא דאגה. "לפני כחודשיים שמתי לב לשינוי התנהגותי אצל הילד, צצו עצבים, כעסים וסוג של פחדים. לא ממש ידעתי להסביר או לקשר, לא באמת חשבתי שזה קשור לצהרון, אבל בדיעבד הילד אמר לי 'אימא, אני לא רוצה להיות בצהרון, לא כיף לי, לא טוב לי', הוא אמר זאת לא פעם ולא פעמיים, אני לא ייחסתי לכך חשיבות".

לפני כשלושה שבועות התקשרו לר', אם חד הורית ואם לשני ילדים (5,2.5) להגיע לצהרון שפועל עד השעה 17:00 ולאסוף את בנה כשהשעון הראה רק 14:30. "זה דבר שקרה לא פעם ולא פעמיים בתקופה האחרונה. הן אומרות שהן לא מצליחות להשתלט עליו ואני, אם חד הורית שמגדלת לבד שני ילדים נאלצת לעזוב את עבודתי וללכת לקחת אותו".

לא להשתלט עליו – מה זה אומר?

"הן אומרות שהוא משתולל ועושה בלאגן".

דובר על אלימות?

"תגדירי אלימות. העו"ס אמרה לי שהוא מסכן ילדים. הייתה שיחה על אלימות אבל חשתי שישנה הקצנה, כל ילד בגיל הזה מרביץ או מרביצים לו. היו לו הרבה התפרצויות זעם שאם את אומרת לו 'לא' על דבר, הוא קופץ אגרופים, רוקע רגליים וממשיך לצעקות ובכי. אח"כ הוא  התחיל בהרמות ידיים, זה דבר שהתבשל. למה התעצבנתי על המילה אלים? כי הם התנהגו כאילו הוא מכסח והילד השני תיכף הולך לבי"ח, וזה ממש לא המצב. זה דבר שקרה השנה בגלל הגן, הוא מלא אגרסיות שהוא פורק".

ר' הגיעה כאמור, לאסוף את בנה ושום דבר לא הכין אותה לסיטואציה הבאה.

"בד"כ אני לא נכנסת למקום, אלא מביאים לי אותו לשער אך באותו יום הוא לא רצה לצאת והסייעת פתחה את השער. נכנסתי אחריה ואז ראיתי בעיני את הילד שלי בחדר קטן וחשוך ללא חלון יושב על מזרון ובוכה. ישר לקחתי אותו החוצה ורצתי אתו. הוא היה די היסטרי ואחרי שהרגעתי אותו, ניסיתי להבין מה קרה שם. בדיעבד אני יכולה להגיד לך שהוא לא שיתף אותי במה שקורה לו בצהרון על בסיס כמעט יומי כי הוא חשב שזה עונש, כי זו לא הייתה גאווה מצדו. כשהסברתי לו שמה שקרה זה לא בסדר, הוא התחיל לשפוך ולשפוך. התחלתי להקליט אותו כי הבנתי שאף אחד לא יאמין לי".

לאחר שנרגעה מעט שוחחה עם גננת כיתת הגן כי לא היו ברשותה מספרי הטלפון של עובדות הצהרון. "סיפרתי לה את כל המקרה, היא הייתה מזועזעת והבטיחה שתברר מה קרה. למחרת הבאתי אותו לגן והיא סיפרה שלפי מה שנאמר לה, העו"ס נתנה את ההוראה לשים אותו בחדר נפרד שלא יפריע לילדים מאחר ואינו ישן".

השאירו אותו עם מטפלת? עם משחקים?

"בהחלט לא. הוא לבד בחדר חשוך במשך חצי שעה. מילא, תשימי אותו בחדר מואר עם משחקים, עם מטפלת, זה דבר אחר אבל לא ככה. מאותו יום אף אחת לא טרחה להתקשר או להתנצל, כבר מאותו היום הוא לא חזר לצהרון".

בהמשך ר' החליטה להוציא את בנה גם מהגן בשל הטראומה שחש שהגיע למקום, שכן, הגן והצהרון מתקיימים באותן הכיתות. "היה לו קשה ואני לגמרי מבינה אותו, כעת הוא עבר גן וצהרון ועליו להתרגל לסביבה חדשה לחלוטין, זה לא פשוט".

באותו שבוע הגישה ר' תלונה במשטרה על העו"ס. "הגשתי עליה כי קודם כל כי היא אדם מנוול. היא טענה חודש לפני שאני אמא מזניחה, היא ביקשה שאקח את הילד לטיפול בבעיות רגשיות ולא הצלחתי למצוא תור קרוב, אז אמרה שאני מזניחה, בכל הזדמנות היא ירדה עלי והציגה אותי באור שלילי".

"לאחר הגשת התלונה הלכתי למחלקת גנים בעירייה לבקש שיעבירו אותו גן. הלכתי למחלקת הרווחה וביקשתי להיכנס למנהלת המחלקה צביה אוחנה ולא התרגשו מההקלטות של הדברים של בני, וממה שסיפרתי, נתנו לי ללכת. בהמשך, שלחתי מכתב לראש העיר. הגעתי לפגישה בה התרכזנו באיך עוזרים לילד. צביה ניסתה לצייר את זה שהכל קרה בגלל שהוא ילד בעייתי, ילד שלא מקשיב, שקראו לי להוציא אותו כי לא השתלטו עליו. ראש העיר סייע בהחלפת גן וצהרון".

ביום ג' השבוע הייתי בחקירה מורחבת והשמעתי להם את ההקלטות, הם רוצים לשלוח חוקר ילדים הביתה לשמוע אותו, הוא צריך לעבור אבחון פסיכיאטרי כדי לראות עד כמה זה השפיע עליו.

לפי מה שהוא אומר, הוא בילה בחדר הזה המון פעמים, אם ניקח בחשבון את ההתדרדרות בהתנהגות שלו זה דבר שקרה בשלושה החודשים האחרונים.

על פי מיטב ידיעתך, נעשה טיפול בסייעות?

"כלום לא נעשה, הן שותפות לעבירה כי הן בפועל עשו זאת. אף אחד לא התקשרה להתנצל, לנסות להסביר או להצטדק, כלום, שום דבר".

לפני שבועיים כאמור, החל בנה לפקוד גן ילדים וצהרון חדשים. "המצב הנפשי שלו לא טוב, הוא לא מסתגל למסגרת החדשה, נורא קשה לו. הוא עובר טיפול רגשי ואי אפשר לדעת כמה נזק נגרם מהעניין".

תגובת עיריית יבנה:

המועדונית מופעלת עם סיום הגן ועד השעה 17:30 במסגרתה זוכים הילדים לארוחת צהריים חמה, מנוחה ופעילות טיפולית מגוונת. הצוות הינו מקצועי ומיומן וכולל גננת מוסמכת, סייעת ועובדת סוציאלית.

מבדיקת פרטי המקרה המתואר בכתבה מול גורמי המקצוע עולה כי מדובר בילד בעל התנהגות אלימה אשר סיכנה הן את חבריו והן את הילד עצמו. כבר לפני כחודש וחצי ובעקבות החמרה בהתנהגותו, סוכם עם אמו כי בכל מקרה של אלימות תגיע האם למועדונית באופן מיידי לאסוף את הילד. חשוב לציין כי בפרק זמן קצר הוזעקה האם בשישה מקרים שונים כך שהתנהגות חריגה זו היתה ידועה לה היטב מזה זמן.

המקרה האחרון כלל הפעלת אלימות קשה כלפי הסייעת והילדים, לרבות השלכת כסאות ופגיעה גופנית בסייעת. בעקבות האירוע עבר הילד, עם הסייעת, לחדר אחר בניסיון להרגיעו, ובמקביל הוזעקה האם פעם נוספת למועדונית. עד להגעת האם שהתה הסייעת בחדר עם הילד, הקריאה לו סיפור וניסתה להרגיעו. יודגש כי הילד לא שהה לבדו באף שלב בחדר סגור או חשוך והטענות בעניין זה משוללות כל יסוד.

בשל הישנות המקרים נתבקשה האם למצוא מסגרת חלופית לבנה. בעקבות פנייתה לראש העיר נערכה פגישה בהשתתפות הגורמים המקצועיים, לאם הוצעו חלופות, הילד שולב בצהרון אחר בעיר ובמקביל הופנתה האם לייעוץ מקצועי.

צר לנו על הפגיעה בשמם הטוב של צוות המועדוניות העושות עבודה מקצועית לרווחתם של הילדים, התפתחותם התקינה והמאושרת תוך מתן מענה וטיפול מסור, מכיל וקשוב, בליווי ובשיתוף הורי הילדים".