כאב שלא חולף

חצי שנה ארוכה מאד חלפה מאז נפל יהושע אמין בקרב ועד שבישרו למשפחתו כי גופתו נמצאה וניתן להביאה לקבורה בישראל. חצי שנה שמהלכה קיוו כי יום אחד יתעוררו מהסיוט הזה ויהושע יפתח את דלת הבית וייכנס פנימה. "הגופה הייתה בשטח מצרים", מסביר אביו, אמון. "לא ניתן היה להתקרב לאזור וחיכו עד להשגת הסכם שיאפשר חילופי שבויים והחזרת גופות".

מספר שבועות לאחר הלוייה לקחו את המשפחות לסיור בסיני ובחווה הסינית, שם נפל יהושע. "הטנק עדיין עמד שם, שרוף כולו", נזכר אמון ודמעות בעיניו, "אני עד היום לא יודע מה הביאו לי בארון... אולי רק אבק ואפר".

כמעט 43 שנים חלפו מאז נפל יהושע אמין במלחמת יום הכיפורים, באחד מהקרבות המדוברים ביותר במצרים, הקרב על החווה הסינית, אבל בשביל אביו אמון בן ה-88, זה היה כאילו אתמול.

"יום לפני צאתו לקרב ישבנו יחד עד השעות הקטנות של הלילה ושוחחנו על המצב הביטחוני, על תוכניותיו לעתיד ועל כך כי הוא מתכוון לשאת לאישה את חברתו רחלי. לא שיערתי אז שזו תהיה פגישתנו האחרונה", משחזר אמון את שיחתם האחרונה. "בבוקר יום שישי יצאתי לעבודה ולא רציתי להפריע לו, אבל הוא התעורר ואמר לי 'אבא, תהיה מלחמה אבל אל תדאג, המורל של החיילים גבוה ואנחנו ננצח'. כשחזרתי מהעבודה כבר לא היה בבית, יותר לא ראיתי אותו.

איזה ילד היה יהושע?

"אני זוכר את יהושע בני כילד שאהב ללמוד, ללכת לביה"ס, כילד שעסק בתחביבים שונים כמו טיסנאות, נגינה, חוגי דרמה, חוגי ספורט למיניהם.

יהושע התגייס לצבא בגיל 18 עם חלומות רבים וחברה שמאוד אהב ואמור היה לבקש את ידה עם שחרורו מצה"ל. כל זה לצערי לא התגשם".

אתה זוכר את הרגע בו קיבלת את הבשורה הקשה?

"אני זוכר את היום שבו נהרג בני, זה קרה ממש עם פרוץ המלחמה בתאריך 07/10/73 הוא נהג בטנק שחטף פגיעה ישירה, הטנק התפוצץ חבריו הצליחו לקפוץ אבל הוא לא הספיק ושם מצא את מותו.

תקופה ארוכה נחשב לנעדר תקופה שהיתה מאוד קשה לנו במשפחה. גם לאחר נפילתו אי אפשר היה להגיע למקום בו נפגע ונהרג בחווה הסינית ולכן גם לא ניתן היה להוציא את גופתו ולהביאה לקבורה, רק לאחר מס' חודשים כשהוכרזה הפסקת אש עם מצרים הבאנו אותו למנוחת עולמים וקברנו אותו באשדוד".

43 שנים חלפו מאז. זה הולך ונהיה קל יותר?

"קל זה אף פעם לא היה. תמיד קשה, אבל אני בחרתי לחיות. לא לקחתי איתי את הכאב לכל מקום. אמו, סולטנה ז"ל מתה מצער. כל הזמן הייתה מסתכלת על התמונה שלו ובוכה".

אתה בטח חושב 'מה היה קורה אם...'

"אין מה לעשות, אלו החיים. אם אחשוב רק על זה אז אהיה יותר חולה. לכל האחים שלו יש כבר נכדים. לי יש 15 נכדים ו-22 נינים שיהיו כולם בריאים. נזכור את יהושע בליבנו לנצח אבל החיים חייבים להימשך".

יהושע בן סולטנה ואמין, נולד בט"ז בטבת תשי"ג (3.1.1953) במושב מצליח. הוא למד בבית-הספר היסודי "ביאליק" ביבנה ובבית-הספר המקיף באשדוד ולבסוף למד שלוש שנים בבית-הספר לחניכות "עמל" ברחובות, במגמה של חשמלאות. יהושע היה חבר תנועת הנוער העובד והלומד ביבנה ויחד עם חבריו הקים שם את מועדון "רעים".

הוא היה חובב ספורט, חבר נבחרת הכדורגל של "הפועל" ביבנה וזמן מה היה אף חבר נבחרת "מכבי" במקום. הוא אהב מאוד מוסיקה, ניגן בגיטרה והשתתף בחוגים דרמטיים. מנעוריו נמנה עם חניכי גדנ"ע-אוויר והשתתף בחוג הקליעה של הגדנ"ע. יהושע היה עדין נפש, חברותי מאוד ואהוב על כל חבריו. הוא אהב את הארץ ואת נופיה והרבה לטייל בעתות הפנאי, לבדו ועם חבריו.

יהושע גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לנהגי טנקים וסיים אותו בציון גבוה (85), היה לנהג טנק "פאטון".

הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. במלחמת יום הכיפורים השתתף יהושע בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני.

ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפל באזור "החווה הסינית" כשהטנק שלו נפגע בקרב והתפוצץ. בתחילה נחשב כנעדר. לאחר זמן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. יהי זכרו ברוך.