היעד היבנאי לחיסול: אבי כחלון- נחשפת שיטת המשטרה לתפיסת החשודים
22.05.16 / 14:48
שמו של יעד החיסול ביבנה נחשף, תמונתיהם של שניים מהחשודים גם כן מפורסמות ובנוסף, מפרסמים במשטרה את דרכי החקירה והפענוח המהיר שמנעו חיסול קטלני ביבנה.
על פי כתב האישום, שהוגש בסיום חקירה של ימ"ר תל אביב, הארבעה התכוונו לחסל אתאבי כחלון, באמצעות מטען חבלה מאולתר שהוצמד לתחתית רכב אאודי A3 של כחלון, במטרה להפעיל אותו בעת נסיעתו ברכב. במסגרת הקשר, נטען, הנאשמים סיכמו על חלוקת תפקידים בה נקבע כי בורנאה ולוריא יטמינו את מטען החבלה בתחתית הרכב בעודו חונה בחניון הבניין בו מתגורר כחלון ברחוב העוגן ביבנה, ואילו בהמשך קסנטיני ואקנין יגיעו לנקודת תצפית במקום ויפעילו את המטען עם יציאתו של הקורבן מהבניין ונסיעתו.
-
בכתב האישום - שהוגש ע"י עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז - נטען, כי ב-21 באפריל, בסביבות השעה שלוש בלילה, הגיעו בורנאה ולוריא לחניון בניין מגוריו של כחלון, כאשר הם לבושים בבגדים כהים, על ראשם כובע קפוצ'ון, פניהם מוסתרות ברעלה, ובידו של בורנאה תיק ובו מטען חבלה מאולתר שהוצמד לו טלפון סלולרי (טלפון המטען). השניים, כך נטען, הטמינו את המטען בין מכלולי תחתית הרכב, בחלקו הקדמי השמאלי, לכיוון מושב הנהג. לפי האישום, במטען הוכנסו יותר מ-100 ברגים ואומים במשקל כולל של 450 גרם - להגברת אפקט הרסס.
הפרקליטות טוענת כי בהמשך לכך, סמוך לשעה שבע וחצי בבוקר, הגיעו קסנטיני ואקנין ברכב פג'ו שכור לנקודת התצפית, כאשר הם מצוידים בטלפון סלולרי (טלפון ההדק), באמצעותו תכננו להתקשר לטלפון המטען, וכך להפעיל את המטען בתזמון המתאים. לפי האישום, השניים שהו בסביבה הקרובה כשלוש שעות במהלכן תצפתו לעבר הצומת הסמוכה למקום מגוריו של כחלון.
לפי הפרקליטות, במהלך המרדף נמלט אקנין הנהג בנהיגה מהירה ופרועה תוך סיכון חיי אדם, ואילו קסנטיני שישב לידו ניסה להשמיד ולהעלים את טלפון ההדק, אבל השוטרים הצליחו לעצור אותם.
רק שבועיים לאחר המעצר, ב-4 מאי, נעצרו בורנאה ולוריא. לטענת הפרקליטות, לוריא הזדהה בפני השוטרים בזהות כוזבת, הגם שאחד השוטרים אמר לו שהוא מוכר לו בוודאות. השניים נעצרו לאחר שבדיונים להארכת מעצרם של קסנטיני ואקנין, שוטרי הימ"ר צילמו את הנוכחים ורשמו את פרטיהם.
התיאוריה הסלולרית
כתב האישום נגד הארבעה מתבסס על שורה של ראיות שהחוקרים הצליחו לאסוף בחקירה הסמויה והגלויה. לפי הבקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים, הראיות כוללות מעקבים, תיעוד מצלמות אבטחה שונות, תוצרי האזנות סתר ותוצרי מחקרי תקשורת.
כל אלה, אומרים בפרקליטות, מתעדים את התנהלות הנאשמים כולם במסגרת הכנות שונות לקראת "הפעילות העבריינית", במהלכה וגם אחריה. על פניו נראה כי מדובר בתיק המבוסס בעיקר על ראיות נסיבתיות, מה שיחייב את התביעה להוכיח כי הראיות מובילות למסקנה אחת ויחידה - שהנאשמים הם אלה אשר הטמינו את מטען החבלה והתכוונו לפוצץ אותו.
כמו במשפט מוטי חסין, שלומי ניאמצ'יק והאחרים (הסתיים בזיכוי), גם בתיק הזה התזה המרכזית של חוקרי ימ"ר תל אביב מתבססת על פיענוח מהלכים סלולרים הקשורים ישירות לנאשמים. אמנם הפעם לא בוצע רצח בפועל אבל דווקא המבוך הסלולרי נראה יותר פשוט ומגובה בראיות פוזיטיביות, שכן התביעה טוענת כי חוקרי המשטרה תפסו פיזית את הטלפונים "המבצעיים" אשר שמשו לביצוע הפשע.
הפרקליטות חושפת כי ברשות ארבעת הנאשמים היו שני טלפונים מבצעיים "שחורים" מסוג נוקייה, ושניהם אוכנו ערב המבצע במלון הדירות גורדון בתל אביב, שבו התגוררו בחודש אפריל הנאשמים בורנאה ולוריא. בהקשר זה טוענת התביעה, כי בערב שלפני הטמנת המטען ביבנה הם הפעילו לראשונה את כרטיסי הסים של הטלפונים המבצעיים, וב- 22:35 הם ערכו "חזרה גנרלית" שבמסגרתה בוצעו במתחם מלון גורדון שתי שיחות מ"טלפון ההדק" אל "טלפון המטען", ואלה היו שתי השיחות היחידות בטלפונים המבצעיים.
לפי החקירה הסלולרית, בהמשך אותו הלילה אוכן טלפון המטען ביבנה, במתחם הדירות בו נתפס מטען החבלה. בצילומי מצלמות אבטחה שונות בדרך לבניין, בתוכו ובחניון, נראות שתי דמויות של גברים בפנים רעולות הלבושים בגדים כהים.
לפי הפרקליטות, אחד משני רעולי הפנים הוא בעל מבנה גוף רחב המתאים למבנה גופו של בורנאה, ואילו השני הוא בעל מבנה גוף צר המתאים למבנה גופו של לוריא. "הרחב" נעל נעליים בעלי מאפיינים ייחודיים אשר זהים לכאורה לנעליים שנעל בורנאה באופן גלוי באירועים שונים אשר תועדו בחודש מרס ובחודש ינואר, והחוקרים הגיעו אליהם. גם "הרזה" יותר נראה בצילומים נועל נעליים בעלי מאפיינים ייחודיים אשר זהים לנעליים שלבש לוריא באירוע מחודש דצמבר.
בדיקת מצלמות האבטחה במתחם הבניין ביבנה העלתה גם, כי ב-03:14 נכנסו "השמן והרזה" לחניון בו חנה רכבו של כחלון, ודקות לאחר מכן הוסטה לכיוון הקיר המצלמה שכוונה לרכב שלו. מבדיקת כל הצילומים באותו הלילה התברר, כי מרגע חזרתו של כחלון לבניין לא נראתה דמות חשודה אחרת בחניון, מה שמחזק את טענת התביעה על כך שהמטען הוטמן על ידי שני רעולי הפנים אשר תועדו יוצאים מחניון ב-03:33 בדיוק. 19 דקות בלבד הספיקו לנאשמים להטמין את המטען.
אגב, חלק מסרטוני המצלמות אשר שימשו את החוקרים נלקחו מביתו של יצחק בר מוחא, בכיר "הכנופייה הירשולמית" לשעבר, ואסיר משוחרר, אשר עזב את ירושלים ומתגורר ביבנה, במתחם המדובר. על הרקע הזה פורסם שמו כמי שהיה היעד לחיסול, מה שהתברר מאוד כמידע לא מדויק.
המצלמות של השכנים
מדו"חות הפעולה של בלשי המשטרה עולה כי קסנטיני הצעיר נוסע דרך קבע במכונית יגואר שחורה, לרבות ביום המעצר, ובמסגרת המעקבים אחריו הוא נראה משתמש גם ברכב סקודה אוקטביה. בנוסף, אשתו העידה כי לה ולבעלה יש רכב BMW שגם אקנין נוהג להשתמש בו. הפרקליטות טוענת בהקשר זה, כי למרות שברשותם של בני הזוג שלושה כלי רכב קסנטיני בחר לנסוע ליבנה עם אקנין ברכב שכור מסוג פג'ו - מה שמחזק לכאורה את הטענה שמטרתם היתה להסוות ולטשטש את זהותם.
לחיזוק הטיעון הנסיבתי הזה השיגה המשטרה את עדותו של שבתאי רביבו, אסיר משוחרר בעל עבר פלילי כבד, כולל בעבירות נשק, אשר היה עצור גם בפרשה הנוכחית. לפי הפרקליטות, רביבו ביקש מתושב תל אביב לשכור על שמו רכב אשר ישמש אותו (את רביבו), ולאחר שבועיים וחצי בהם הרכב היה ברשותו הוא מסר אותו לערן ג'אן, צעיר מבת ים המוכר אף הוא למשטרה. ג'אן מסר בעדותו כי במהלך השבוע שלפני חג הפסח הוא ביקש מרביבו את הפג'ו הלבנה עבור חבר אחר - אקנין, שאכן נטל את הפג'ו לשימושו ונעצר איתה בזירת הפשע.
לנוכח הראיות הרבות שהוטחו בהם בהדרגה מאז המעצר, ארבעת הנאשמים שמרו על זכות השתיקה באופן גורף. מבקשת המעצר עד תום ההליכים עולה, כי באמתחתם שלל הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות נשק ואלימות - כל אחד על פי חלקו.
את הנאשמים מייצגים עורכי הדין יצחק איצקוביץ (קסטיני), נעמה אלחדד (אקנין), משה סוחמי (בורנע, שחר חצרוני ותמיר סננס (לוריא).
הכתבה פורסמה לראשונה באתר פוסטה
