"אמא, אימוש, לכי לנוח בשקט ובבטחה"

לעולם לא הבנתי את המשפט "כשם שמברך על הטובה כך יברך גם על הרעה" והנה עומדת אני בשבת פרשת "בהר" עומדת אני כמעט לידך ונאלצת לאמר: "ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך.." היית אישה מיוחדת במינה עם חיוך רחב שופע , עם לב ענק שבכל פעם שואלת את עצמי איפה כל הלב הגדול הזה נכנס. איך בגוף קטן פועם לב ענק אשר היה מכיל את כולם? תמיד דאגת אך לא תמיד הבנו את דאגתך.

ביתך היה בית בדיוק כמו אוהלה של שרה אימנו, פתוח לרווחה הכנסת הרורחים שלך השתוותה לשרה תמיד לימדת אותנו "כל הפושט יד תתנו" אף פעם אל תשאלו למה בכל פעם כשנכנסת ל"בית מקדשו" של בורא עולם לביהכנ"ס היית השראה שם לכל הנשים. לא היית מוציאה מילה מפיך חוץ ממילות התפילה.

בפיך הייתה תמיד שגורה תפילה, את ספר התהילים ידעת ואת שירת הבריאה שרקת. לא ויתרת על שום נטילה בין של הבוקר ובין של "אשר יצר". לא פעם שנכנסתי אחרי שיעורי תורה שהעברתי אמרת: "הנה הרבנית שלי נכנסה". צחקתי ואמרתי "רבנית אמא? את יותר צדיקה".

את מעשי החסד שלך לעולם לא חשפת, עשית אותם בצנעה רבה לא רצית שנדע. לא רצית שידעו כולם.

לא חשבתי לרגע שאגיע לרגע שבו אעמוד כאן ואספיד אותך, נלחמתי בשוטרים שלא יקחו אותך שישאירו לי אותך לקבורה מיד, אך בלילה מאוחר כשכבר הבוקר נתן אותותיו הבנתי למה העיכוב היה, הרי לכל דבר יש סיבה וזה העולם הבנתי שגם השמים צריכים להתארגן לבואה של המלכה. אני יודעת שכולם עכשיו שם לבשו לבן כולם שם סידרו ומירקו את זה העולם.

כולם שם שמחים אך אותנו כאן השאירו כואבים והמומים.

אימוש תקשיבי יקירה, נשתדל לעשות למענך את הכל כשכאשר יפתחו בשמיים ספרי חיים ומתים תראי להם את האוצרות שהשארת בזה העולם את אלה שגידלת רק על ערכי נתינה ואהבה לזולת.

צדיקה, כן עלייך אפשר לאמר.

דוד המלך שאל את בורא עולם "אדע מה חדל אני?" ובורא עולם ענה לו "בשבת".

אז גם את צדיקה שלי נפטרת בשבת וביום פטירת רבי מאיר בעל הנס, יכולה אני להספידך שעות אך יודעת שרוצה את כבר לכור מחצבתך לחזור".

בשירי השירים כתוב: "ירד דודי לגנו ללקוט שושנים" אז כן בורא עוולם לוקח אליו את הצדיקים. עומדת אני כאן הילדה הבכורה ובשם כל אחיי היקרים ובשם אבי מבקשת סליחה וגם בשם אבי אהבנו אותך ותמיד נמשיך ונאהב. נשמור על אבא חזק חזק מבטיחים אנו לך והנה הגיע הרגע בו לא רציתי להאמין שיגיע בפעם האחרונה לקרוא לך אמא.

אז אמא , אימוש , לכי לנוח בשקט. ובבטחה. נוחי על משכבך בשלום אישה יפה.