מהניידת לבית המשפט

למעלה מ-20 שנה שירת עו"ד משה סער במשטרת התנועה. הוא הגיע למשטרה מתוך תחושת שליחות ובראיון העבודה הראשון שלו הציב תנאי אחד בלבד, רק משטרת התנועה. הוא עזב עבודה עם קביעות ב'מקורות' ומשכורת טובה והחליט ללכת אחרי, מה שהוא מכנה, ה'שריטה' שלו.

סער (53) נשוי למיכל רכזת מתמטיקה בתיכון גינסבורג האלון ביבנה ולבני הזוג שלושה ילדים דניאל (24), אסף (22) ונועה (18). "הנושא הזה היה קרוב לליבי, סוג של הפרעה. לא עניין אותי בילוש ולא חקירות, כל התפקידים הללו שיש סביבם איזושהי הילה או כבוד, רציתי להיות שוטר תנועה. כן, זה שעומד בצד הכביש ונותן דו"חות. אין לי איך להסביר את זה, פשוט נמשכתי לשם והרגשתי שזה המקום שאני צריך להיות בו" הוא מספר. לימים, לאחר שנפתח בית הספר לתנועה ברמלה, קראו לו לדגל וב-15 השנים האחרונות הוא שירת שם כמדריך. עם הזמן החל שמו ללכת לפניו, השוטרים וגם הקצינים ידעו שבכל רגע נתון ובכל בעיה שצצה בשטח סער תמיד זמין ונותן את המענה הכי מקצועי שיש. "התחלתי לדעת יותר ויותר כי למדתי, אף פעם לא הסתפקתי רק בדברים שאני יודע. אם הייתי צריך להעביר לשוטרים נושא מסוים למדתי אותו עד תומו, קראתי פסיקות רלוונטיות והנחיות, עד שלא כיסיתי אותו מכל הכיוונים לא הרפיתי. דאגתי שהם יעשו את העבודה הכי מקצועית שיש, שידעו את החוקים וההנחיות, שיתפעלו את המכשירים כמו שצריך, שלא יהיה מצב של טעיות. היו לא מעט מקרים ששוטר התקשר אליי באמצע אירוע והייתי אומר לו 'טעית, תבטל את הדו"ח'".

את כל המסירות הזאת, העבודה סביב השעון והמשיכה הבלתי מוסברת לתחום ראתה מהצד מיכל אישתו, שהחליטה לקחת את זה צעד אחד קדימה והציעה לו ללמוד משפטים. "הרגשתי שזה כבד עליי, הייתי בן 45, התאים בראש כבר יבשים, העבודה מאוד תובענית ולא מאפשרת, אז דחיתי את ההצעה בנימוס. אך מי שמכיר את מיכל יודע שהיא לא מוותרת, ואחרי לחץ פיזי מתון שהיא הפעילה עליי נשברתי ונרשמתי ללימודים". כיום הוא בעל משרד פרטי בתל אביב ובתקופה הקרובה מתכנן לפתוח גם משרד ביבנה, עיר מגוריו. "רוב הלקוחות שלי הם פסולי רישיון ואני לא אוהב לטרטר אותם בתחבורה ציבורית. מגיע להם גם משרד קרוב לבית".

איך זה היה פתאום למצוא את עצמך משלב בין כל כך הרבה דברים?

"זה היה לא פשוט ומאוד מאתגר. למדתי 4 שנים תוך כדי השירות במשטרה, שלוש פעמים בשבוע עד עשר בלילה וכמובן שיש גם את הילדים, הבית והמשפחה. לקח לי זמן עד שהחלטתי לעשות את זה, אבל כשכבר קיבלתי את ההחלטה הייתי כל כולי בתוך זה, לא עצרתי לרגע לחשוב או להתחרט".

ואז בהתמחות בחרת להתמחות אצל שופט דווקא, למה?

"כשסיימתי את הלימודים וחיפשתי מקום לעשות בו את ההתמחות, שאפתי להגיע לשופט תעבורה. התמזל מזלי והגעתי לנשיא בית המשפט לתעבורה בתל אביב. זו הייתה שנה מאוד משמעותית, למדתי בה המון וזכיתי לראות את הנעשה מאחורי הקלעים ולהיכנס לראשו של השופט, להבין איך הוא רואה דברים, מה השיקולים שלו ועל פי מה הוא מחליט על העונש".

מה גילית?

"קודם כל שזה לא קל בכלל, לא תמיד הראיות הן חד משמעיות. גיליתי שהשופט שם הרבה מאוד נשמה בכל תיק ותיק, זה לא מתנהל סתם וכל אחד מקבל את מלוא תשומת הלב. בסופו של דבר הוא מכניס המון פרמטרים לשיקולים שלו. כל מה שחוויתי שם נתן לי זווית מעניינת על העבודה שלי, היום אני יכול להבין את הצד של השופט ולדעת איך הוא רואה את הלקוח שאני מייצג".

ומיד אחר כך פתחת משרד עצמאי, צריך אומץ, לא?

"פרשתי וקיבלתי כל מיני הצעות ממשרדי עורכי דין, שהציעו לי להצטרף אליהם בתור שכיר. התייעצתי עם מיכל והחלטנו שאני הולך על זה לבד, הייתי מספיק שנים שכיר בחיים שלי. אני חושב שקיבלתי החלטה נכונה, יש הצלחות ואנשים באים אליי מפה לאוזן ובעקבות המלצות. אני לא דוגל בפרסום ובהאדרה עצמית ולא מצטלם עם לקוח מחוייך בפייסבוק. מי שמגיע אליי יודע למה הוא עושה את זה".

מה זה מבחינתך תיק מוצלח?

"תיק של נהיגה בשכרות בכמות של 320 מיקרוגרם, שזה לא הרבה אבל מספיק חמור שאם הנהגת תורשע היא תחטוף פסילה שנתיים. תוך שאני בודק את התיק אני מבין שהשוטרת עשתה טעות מהותית, כשלא עשתה הפסקה של 15 דקות בין בדיקת ינשוף אחת לשנייה. המדידה הראשונה יצאה לא תקינה ולכן בשלב זה היה עליה להמתין לפחות רבע שעה, ככה זה על פי הנחיות היצרן וצריך לעמוד בהן. התיק הזה בוטל והמדינה חזרה בה מהאישום. יש לקוחות שקוראים לי 'הקוסם', אבל אני לא קוסם, רחוק מזה. אני פשוט בקיא בעבודה שלי, אוהב אותה ועושה אותה מכל הלב ובעיקר מוצא כשלים, שאף אחד לא שם לב אליהם".

ויש לא מעט כשלים?

"כן. לא ראיתי תיק מושלם עד היום. זה נובע ממספר סיבות, השוטרים היום ממהרים מאוד, מזלזלים ולא יודעים מספיק ומכאן הדרך לכשל היא קצרה מאוד. הפיקוד רוצה כמויות, על זה הם נמדדים וזה לצערי בא על חשבון האיכות. עוצרים 3/4 נהגים אחד אחרי השני, מתסבכים, מתבלבלים ומפספסים דברים מהותיים. לא פעם ראיתי פלט של נהג אחד שהוצמד לתיק של נהג אחר. אני לא חושש לומר את הדברים הללו". 

אבל זה שמצאת כשל בהתנהלות השוטר לא אומר בהכרח שהלקוח שלך לא ביצע את העבירה.

"נכון. אני לא תמים ולא כל מי שאני מייצג אותו הוא זכאי, אבל יכול להיות שהייתה טעות ובעקבותיה הוא מואשם בעבירה חמורה בהרבה ממה שהוא ביצע וכך גם העונש שלו יהיה בהתאם. אם שוטר לא הקפיד על הכללים, ההנחיות והחוקים התיק הזה לקוי והוא מאבד מהכוח שלו".

אבל זה לא קצת בעייתי שדווקא אתה, שוטר לשעבר, אולי מזכה עבריין תנועה?

"אנחנו מדינת חוק, כל אדם זכאי להגנה משפטית. רוצחים ואנסים זכאים להגנה, קל וחומר עברייני תנועה. חשוב לי להבהיר משהו, לרוב אדם שביצע עבירת תנועה הוא אדם נורמטיבי, הוא לא עשה שום דבר בכוונה רעה או במטרה להזיק למישהו. אף אחד לא קם בבוקר ואומר לעצמי 'היום אני הולך לעשות תאונה', זה משהו שיכול לקרות מחר גם לי וגם לך בהיסח דעת של שנייה וחוסר תשומת לב. לכן אני עוסק רק בדיני תעבורה. פונים אליי לקוחות עם עבירות פליליות ואני דוחה, למרות שבפלילי יש המון כסף. יש פה אנשים רגילים שעשו טעות, ואני דואג להקטין להם את העונש. לתפיסתי גם פסילה של שלושה חודשים יכולה ללמד את הנהג לקח לא לשתות ולנהוג".

היו תיקים בתחום התעבורה שלא לקחת?

"היו כמה וכמה. היה מקרה שהגיע אליי עו"ד בתחום האזרחי שקיבל דו"ח על אי ציות לתמרור עצור ואי מתן זכות קדימה, שזו עבירה חמורה. אישתו שוטרת ולמרות זאת תוך כדי שהוא מסביר לי מה בדיוק קרה הוא אומר 'השוטרים הנאצים'. נחרדתי, עצרתי אותו ואמרתי שאני לא מוכן לסגנון הזה. הוא המשיך לספר ושוב בלהט הדיבור הוא חזר על זה. אז אמרתי לו ידידי היקר תודה, אבל לא תודה. ויתרתי על התיק, אבל המצפון שלי נקי, אף אחד לא יקרא לשוטר נאצי. באופן כללי כשאני רואה מולי אדם שהוא והחוק לא קשורים אחד לשני ושיש לו גיליון הרשעות רחב, אני לא מוכן לייצג אותו".

הענישה בארץ מספיק מרתיעה?

"אני חושב שהיא בהחלט מידתית, שנתיים פסילה על נהיגה בשכרות זה אפילו יותר מידי. כמובן שכל מקרה נבחן לגופו, הכל תלוי במידת הרשלנות של הנהג ובעבר שלו".

למה לדעתך מדינת ישראל סובלת מכל כך הרבה תאונות דרכים?

"חד משמעית, הנהג. זה לא התשתיות ולא כל מיני תירוצים שממציאים, 80 אחוז מהכבישים היום מצוינים, חדשים ונוחים לנהיגה. רק שהנהג מתעסק בדברים אחרים ואני אומר את זה בפה מלא, הטלפון הוא הבעיה מספר אחת. מספיק לנסוע בכביש ולהסתכל מסביב, כל הנהגים מתעסקים בטלפונים. מי שנוסע על הכביש ומתעסק בטלפון הרכב שלו נוסע בלי נהג. כאן דווקא הענישה לא מידתית והולכים להחמיר אותה וזה חשוב מאוד. דבר נוסף שאני רואה הוא שהיום יש פחות אכיפה, אז הנהגים לא נרתעים ומבצעים עבירות. אם פעם היינו יוצאים 20 ניידות למשמרת, היום יש 5. הנהגים לא רואים שוטרים בשטח ולוקחים סיכון". 

יש לך מסר לנהגים?

זה ישמע שאני סותר את עצמי, אבל המסר הוא אחד שינהגו כמו שצריך, על פי החוקים והכללים וישמרו על עצמם ועל אנשים אחרים. כשאני נוהג ורואה נהגים שעוברים עבירות תנועה אני בוער מבפנים, זה מכעיס אותי מאוד. שלא ישתמע שאני מעודד עבירות ואז אומר 'בואו אליי, אני אוציא אתכם נקיים'. ממש ממש, לא. אני נוהג משנת 81 ואין לי אפילו עבירה אחת ובעברי הייתי גם הנהג סמיטריילר. אני אומר סעו בזהירות ותשמרו על החיים שלכם, אבל אם ביצעתם עבירה ונתפסתם תנו לאיש מקצוע לטפל בזה ואל תלכו לבד לבית המשפט, עלולות להיות לזה השלכות כבדות משקל".