ספר תורה והיהודי - מי חשוב יותר?

ערב שמחת תורה, חג המחבר את סיום קריאת כל ספר התורה בשנה הקודמת התחלת קריאת התורה מחדש בשנה הקרובה. אנו נמצאים בפרשת דרכים קשה, מציאת האיזון הנכון בין שמירת הגוף בה אנו מחוייבים מהתורה, מאחר - כפי אנשים רבים טועים - הגוף אינו רכושנו הפרטי, אלא גוף שהושאל לנו על מנת למלא משימות בעולם. לכן יש לנו את החיוב של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" אך מצד שני צריך את שביל הזהב לשמר את הנפש את הערכים היהודיים שלשמם צריך לשמר את הגוף.

אין ספק שכדי לעצור את שרשרת ההדבקה היו צריכים לעשות סגר מוחלט שאיש לא יהיה יצא מביתו, אך כל בר דעת מבין שייתכן וההדבקה היתה נקטעת, אך הכלכלה היתה מתמוטטת לחלוטין ואנשים היו ח"ו מתים מרעב. אנשים לא מעטים ייתכן ויצליחו לשמור לזמן מסויים על בריאות גופם אך נפשם תפגע, הייסורים מפגיעה נפשית אולי לא נראים כלפי חוץ אך הם לפעמים קשים מייסורי הגוף.

ייתכן ואם היו סוגרים לחלוטין את בתי הכנסת היו בולמים היטב יותר את ההדבקה ולא בגלל שבבתי הכנסת יש פוטנציאל הדבקה גדול יותר ממקומות אחרים אלא שכל ריחוק מונע הדבקה וכל קירוב הוא פוטנציאל להדבקה.

כל קיצוניות היא בעייתית וגם כאן צריכים למצוא את שביל הזהב לשמר את הערכים שהם זכות החיים הרוחניים של העם שהם בעצם הדבק ששמר על העם כגופים ביולוגיים אלפי שנים עם אתגרים לא מעטים בדרך ומצד שני לשמר את הגוף שאכן יהיה קיים פיזית כאן בעולם הזה בבריאות נכונה ויהיה באפשרותו לשמר הערכים.

יכולת ההדבקה הגבוהה של וירוס הקורונה לא יכול לתת לאנשים את הזכות להחליט האם להשמר או שלא להשמר מהנגיף. זה מזכיר את אותו אדם שקנה חדר באוניית פאר והחל לקדוח חור בדופן חדרו הנושק עם מי הים וכאשר נשאל למעשיו הוא טען להגנתו שהחדר נקנה במיטב כספו והוא יכול לעשות בו כרצונו. כל בר דעת מבין שמעשה זה יטביע את האוניה כולה ולא רק את בעל החדר. וכפי שכבר הזכרנו, גם האדם עצמו אינו יכול להחליט לפגוע בגופו כי הוא ניתן לו בהשאלה כפי שהזכרנו בתחילה.

אם בחגים האחרים יכולנו לקיים את החג מחוץ לכותלי בית הכנסת, כמו מצוות שופר - המצווה המרכזית של ראש השנה שאדם יכול לקיימה בביתו וללא קהל. צום יום כיפור גם הוא המצווה המרכזית של יום כיפור ואף היא אינה תלויה בבית הכנסת או בציבור וכן מצוות חג הסוכות - סוכה וארבעת המינים אפשר לקיימם כהלכתם בבית. בשונה מכל אלו חג שמחת תורה מבוצעת בריקוד עם ספרי התורה בבית הכנסת.

מה עושים? דווקא בשנה שלא קיימנו את המצווה מהתורה לתקוע בשופר ביום הראשון של ראש השנה מאחר והוא חל בשבת, גם לא ברכנו על ארבעת המינים שמצוותם העיקרית ביום הראשון של חג הסוכות וגם הוא חל בשבת. מדוע לא קיימנו מצוות אלו? רק מפני החשש שאדם שלא יודע לתקוע בשופר או לא יודע כיצד לאגוד את ארבעת המינים או תהיה לו שאלה הלכתית על כשרותם וילך אל החכם ללמוד ויעבור על איסור שבת (הוצאה מרשות לרשות). מכאן אנו למדים שמוותרים גם על מצוות התורה מחשש שמא יכשל בעבירה חמורה. ואם חששות הללו מבטלות מצווה ודאי חשש פיקוח נפש אמור לבטל.

אך מה יהיה עם כבוד ספרי התורה שישארו יתומים בארון? על כך אנו למדים ממשה רבינו, שהקב"ה ברא את גם את התורה וגם את הנשמה היהודית, מי מהם חשוב יותר? האם התורה היא העיקר והיהודי נברא רק כדי לקיימה או שהיהודי הוא העיקר והתורה ניתנה לו כדי לחנך ולשפר אותם.

נמנו וגמרו שהיהודי עיקר וגם התורה שבארון מבינה שהיום היא בארון כדי לשמר את היהודי והיא חפצה בכך. אך חשוב גם לשמר את התורה ולכן צריך לעשות הכל כדי גם לשמר את הגוף וגם למלא את צרכי הנשמה.