רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום

מלך גדול קרא לכל שריו וחכמיו ועל קיר גדול צייר קו וביקש מכל עבדיו וחכמיו לעשות את הקו קטן אך בלי ליגוע בו.  עמדו כל היועצים והחכמים ימים רבים וחשבו איך אפשר להקטין את הקו ולא ליגוע בו.
עד אשר הגיעו למסקנה שאי אפשר לעשות מעשה כזה ובאו למלך ואמרו: מלכינו יסלח לנו, זו דרישה שאי אפשר לקיימה, כעס המלך כעס גדול ונתן להם זמן קצוב שחייב לקיים את דרשתו בלי ליגוע בפס להקטין אותו. הזמן ניהיה מסוכן ומתוח אצל כל חכמי המדינה, הפחד מן המלך היה גדול מאוד, עד אשר קראו לאחד מחכמי ישראל ושאלו אותו מה לעשות במצב הזה?.

חשב רגע החכם וביקש מכחול וצבע בצבע של הפס שעשה המלך, הביאו לו שרי וחכמי המלך את מבוקשו, משום שזה היה הישועה האחרונה שלהם. הלך הרב ועשה מתחת לפס של המלך, פס הרבה יותר גדול מן הפס שעשה המלך והנה הסתכלו החכמים והשרים וראו שהפס של המלך ניהיה קטן מאוד, בעיני כל מי שרואה אותו. 

והנה במעשה זה יש מוסר גדול, ישנם אנשים שחושבים, בכדי להקטין פס צריך למחוק, צריך להשחית, צריך לקלקל, צריך לעשות הרבה להמעיט, אך זה קטנות הדעת וצרות הנפש של אנשים עם אמונה מועטת בהקב"ה.

כאשר האדם רוצה להשיג דבר, אל תיגע בפס הקודם, עם חכמה והשתדלות, תיצור קו יותר גדול וכך הקו הראשון ניהיה יותר קטן . ראינו בשנים האחרונות אנשים עם אמונה פגומה אשר חשבו למחוק קו, להקטין קו, אך רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, על ידי אמונה וביטחון בהקב"ה ובחסדי ה' כי לא תמו, ישועת ה' כהרף עין. 

הנה בשבת קודש חשבנו בדעתנו: כשיש לנו זרעון, אם רוצים שיצמח ממנו עץ צריך לקוברו באדמה וכך מזרע קטן אפשר שיגדל עץ גדול אשר פרות הטובים ביותר יגדלו בו, אך צריך להצניע את הזרע באדמה, אם לא מצניעים אותו ומשאירים אותו גלוי לשמש הזרע יתקלקל ולא יפרח ולא יצמח ממנו מאומה.  כך מידה טובה או דבר טוב אשר יש לאדם, צריך להצניע את הטוב משום שאם ברכה וטוב מוצנע כזרע באדמה צומח דבר הרבה יותר טוב ומועיל ומבורך, אך אם משאירים את הטוב גלוי בשמש ולעיני כל מתקלקל ומאומה לא יוצא מן הדבר הטוב.  

אך בעיננו ראינו, שאת הרע שיש באדם, הרבה אנשים מצניעים אותו והוא כזרע הנזרע באדמה ומתביישים להראות את הרע אשר בהם ומן הרע הנזרע והמוסתר, גודל רע גדול מאוד, מזיק מאוד ומשחית מאוד. לכן את הרע צריך לגלות "ומכסה פשעיו לא יצליח ועונה ועוזב ירוחם".

להמית את הרע ולהתבייש ממנו ואת הטוב נסתיר ונשמור ונשקה בעוד מעשים טובים ובעוד מסירות נפש וכך יצמח ישועה ורחמים מהקב"ה.  וכשנדקדק נמצא: "אור זרוע לצדיק", אם יש לך "אור" מידה טובה, זרוע תזרע אותה ותצניע אותה ואז יצמח מזה צדיק, ישועה והצלחה גדולה בכל מעשה ידי האדם.  והנה, מובא מעשה במלך גדול אשר יצא עם חייליו לצוד ופתאום על עץ גבוה ראו קוף, אשר היה מתגרה ומצחק על המלך וחיילותיו.

זרק המלך חץ על הקוף, הקוף שזריז מאוד היה, במהירות גדולה החזיק את החץ בידו והמשיך לקפוץ ולשמוח ולהתגרות במלך ובחייליו, מיד נתן המלך פקודה לירות מאות חיצים בחיה הזאת ולהורגה וכך עשו, רגעים אחדים והקוף נפל מן העץ כולו פגוע בחיצים בגופו. כשהמלך סיים את הציד, קרא המלך לכל יועציו וחכמיו וביקש לדבר וכך אמר: תלמדו מוסר גדול, הנה הקוף הזה זריז גדול היה וחץ מחודד וחזק הצליח לעוצרו ולהחזיק בידו, אך אם היה מסתיר את מידת הזריזות שלו ולא היה יהיר כל כך, אחרי שניצל מן החץ הראשון, היה בורח לתוך העצים וכך היה ניצל.

אך הוא רצה להתגאות ולהתרברב בזריזות והמשיך להתלוצץ. מי שלא יודע להסתיר את מעלותיו ומידותיו, בסוף המעלות והמידות שלו הם בעוכריו והם אשר מפילות אותו.  ולכן אל יתהלל המתהלל, לא בחכמתו, לא בכוחו ולא בעושרו ולא בשום דבר אשר חושב שיש לו יתרון על חבריו, משום שמאותו יתרון תבא לו נפילתו וחורבנו.

לכן "את הצנועים חכמה". הנה זוכים אנו שזה הנסיעה התשיעית, ברוב עם הדרת מלך, לקברו של רבנו הפלא יועץ, רבנו אליעזר פאפא זצוק"ל, אשר כל תורתו ודרכו דרך הענוה והפשטות והצנע לכת עם ה'. ומכוחו בקברו יונקים לימי הדין כוחות לעמוד במשפט לפני הקב"ה בכפיפות ברך וקומה, עם זכויות רבות של רבנו אשר הבטיח: מי שאקבל טובה אשתדל להחזיר לו טובה. ואנו באופן אישית ובני משפחתנו עברנו שנה מרה ממות, שנת כאב, חולי, עגמת נפש ועוד דברים אשר השתיקה יפה להם. ויודעים אנו שהישועה אשר הייתה לנו, מעל הטבע, בשבוע שעבר, היא רק התחלה ועוד בימי הרחמים והסליחות יסתיים כל הכאב והצער. "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו עזרנו בשם ה'".  ויודעים בברור שכל מי שמסר נפש בשלוש שנים הקשות האלו בשובה ישראל, מפה ולהבא כותבנא לטובה, יראה אור גדול בכל דרכיו.  אנו יודעים ומרגישים שפע "ויהיה דוד בכל דרכיו משכיל וה' עימו", בע"ה ביום רביעי נודה לה': "הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב". "אשירה לה' בחיי אזמרה לאלוקי בעודי". 

"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".