טור אישי - בחירות



טור אישי: "אלה הבחירות הראשונות שלי כאבא לילד ואני מבולבל, כועס אבל גם מלא תקווה ומפוייס, מאוכזב אבל מרוצה, הכל עדיין מעורבב"

עשיתי חישוב ואלה הבחירות  מספר 10 (נראה לי) שאני נוטל בהם חלק, כמצביע ולא כצופה, הבחירות הראשונות שהצבעתי היו קצת אחרי רצח רבין, ואמרו שהן החשובות ביותר, מאז שומעים את זה בערך כל פעם, תמיד זה גורלי, תמיד זה החשוב ביותר, ככה זה פוליטיקאים, בעצם ככה זה ישראלים. תמיד הכי זה עכשיו. הרבה היסטריה, הרבה חרדות, הרבה תלונות. בסוף הכל נרגע וחוזר חלילה, הפוליטיקה שלנו משקפת את מי שאנחנו. לא תמיד זה טוב, אבל אין עוד כמונו בעולם. בדוק!

אלה הבחירות הראשונות שלי כאבא לילד ואני מבולבל, כועס אבל גם מלא תקווה ומפוייס, מאוכזב אבל מרוצה, הכל עדיין מעורבב. כחלון טוב לנו, ביבי ניצח? בוז'י ניצח? בוז'י יכול להיות ראש ממשלה ומי בדיוק אני רוצה שאייצג אותי בסופו של דבר? (לא הצבעתי לאף אחד מהשניים).

מלא דברים שמעתי והפנמתי במהלך הבחירות, קצת תובנות, קצת דעות וקצת מחשבות:

ראשית כאדם מאמין אני לא מפחד, סומך על הבורא שהוא יודע מה הוא עושה ומנווט את העולם בדרכו המיוחדת. יש השגחה וגם כשקשה אני לא שוכח שיש סיבה לכל דבר, גם לסבל וגם לכאב. בדוק!

ראובן אדלר (האיש מאחורי הקמפיין של בוז׳י) הוא גאון תמיד היה, הוא אחראי פה על כמה קמפיינים שכבר סידרו לנו כמה ראשים, כולל אריאל שרון המנוח. יש לו יכולת לקחת כל אחד ולהפוך אןתו למשהו מנצנץ וממלכתי, עם בוז'י הוא התעלה, התעלה מעל ומעבר. נדמה שגם אם היה שם בובה מדברת או את מיקי מאוס בראש המפלגה היה זוכה לאותה הצלחה. זה הקמפיין הגאוני והקריאה של הצורך העז של העם לשינוי, שעשה את ההבדל. אל תגידו שתקשורת לא משפיעה. היא מכתיבה פה בערך את רוב הדברים שאנחנו צורכים, כולל כנראה פוליטיקאים, ממשלה ומה שביניהם.

גם ביבי כנראה גאון, לא מכיר הרבה אנשים שהיו שורדים עליהום כמו שלו. לא בחרתי בו אבל כנראה שגם העם הזה לא טיפש ואם כן מי אנחנו שנשפוט. אנחנו ישראלים, כולנו, הנהג מונית בפריפריה, התל אביבי הפלצני, הירושלמי המסורתי, הערס בבלומפילד, הפילוסוף המלומד, כל פינה ערב רב, זה מה שאנחנו ופה נחייה. אז לא להתנשא על אף אחד.

התגובה הראשונית שאתה "נפגע" בבחירות דמוקרטיות, קרי לא בחרת במפלגה המנצחת או הדומיננטית, אתה ישר מכריז שאתה עוזב את הארץ. בורח, הפעם היה אלה אחי וגיסי שהעלו אופציות למעבר לאירופה, הציפו את הצ'אט המשפחתי באופציות בריחה כאלה ואחרות, הולנד הכי קסמה לי, לא  בגלל הסמים הקלים, אלא בגלל השקט והדוד האהוב שלי שגר שם שנים ונראה לא מודאג אף פעם, אבל בסוף אני תמיד נזכר שפה הבית שלי ופה אני הכי בטוח ושלם, כל מקום אחר אני סתם עוד יהודי שירד מהארץ , חוץ מזה איך אוכל בלי בחירות פעם בשנתיים.

אני גאה לחיות בדמוקרטיה, לא מובן מאליו ביחס לאזור שאנחנו חיים, לא  מכיר אופציה יותר רלוונטית וליברלית, כאחד שמאמין בחופש ובמתן זכויות וגדל על ערכים של שיויון ואהבה לזולת, זו כנראה הדרך הטובה ביותר. אולי קצת קלישאתי ואולי אני נשמע כמו מורה לאזרחות אבל דמוקרטיה בשורה התחתונה היא הדרך היחידה, גם אם נעבור עוד הרבה ייסורים, חייבים לשמור עליה בכל מחיר. חוץ מזה איפה עוד בחור נחמד כמו כחלון יכול לפרוץ כמו מטאור בין לילה. חובת ההוכחה עליו.

תוך כתיבת שורות אלה עולה עמיר בניון, לשיר עם ביבי את התקווה, רק בישראל, רק בדמוקרטיה הייחודית שלנו זה יכול לקרות. התחלתי את דבריי בכך שסיפרתי לכם שאלה הבחירות הראשונות שלי כאבא, אז נראה לי שאני הולך לחבק את התינוק שלי ואת אשתי, כי זה הדבר הכי חשוב, ביבי או לא ביבי,  בוזי' או לא, אנחנו מעצבים את התא המשפחתי שלנו, אנחנו מעצבים את החברה שלנו, אנחנו קובעים את הגורל של העם שלנו, אז מקווה שלילד שלי תמיד תהיה מדינה ותמיד תהיה דמוקרטיה.

אז הולך לחבק את טל אדר ומאיצ'וק, לא בהכרח בסדר הזה.  אין יותר חשוב מזה ואין יותר משמעותי מזה. אניאדאג לחנך אותם על ערכי היהדות/ציונות/דמקורטיה  ולתת להם כלים, הם כבר יידעו מה לעשות. מי יודע אולי אדר עוד יהיה ראש ממשלה. במדינה שלנו הכל יכול לקרות.

ניר בן שטרית


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה