דע את זכויותיך: הלנת שכר



מאת עו"ד אבי מור יוסף

 

כולנו עובדים קשה על מנת לקבל את שכרנו במועד. יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם מעסיקים לא משלמים לעובדים את שכרם במועד הקבוע בדין, במודע או שלא במודע. בנוסף, קיימים עובדים רבים שאינם יודעים את זכויותיהם בעניין מועד תשלום השכר בהתאם לדין. להלן מספר דברים שחשוב לכל עובד ומעסיק לדעת לגבי המועד לתשלום שכר והמשמעות של אי עמידה במועדים אלו :

    ההסדר החוקי לגבי מועד התשלום השכר והמשמעות של איחור בתשלום השכר קבוע בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

    בהתאם לחוק הגנת השכר, שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם. לפיכך, ככלל, המועד לתשלום משכורת חודשית הוא ה-1 לכל חודש.

    יחד עם זאת, החוק מטיל סנקציה רק על מעסיק המשלם את השכר באיחור של מעל 9 ימים – מהיום העשירי בחודש ואילך. כלומר, מעסיק המשלם את המשכורת לעובד ביום ה- 10 בחודש מלין את שכרו.

    עובד ששכרו שולם באיחור מעל 9 ימים (10 בחודש ואילך) זכאי לפיצויי הלנת שכר שהם 20% על השבוע הראשון של האיחור בתשלום השכר ועוד 10% לכל שבוע נוסף, אלא אם בית הדין יקבע שהאיחור בתשלום נבע מטעות כנה או חילוקי דעות של ממש של המעסיק עם העובד.

    בנוסף, הלנת שכר עובד מהווה הפרת דין חמורה וניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה נגד מעסיק שלא משלם את השכר עד ה-9 בחודש שלאחר חודש העבודה.

    בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי כאשר ה-9 לחודש נופל ביום מנוחה, יש לשלם את שכר העבודה לעובדים לפני מועד זה, אחרת יחויב המעסיק בפיצויי הלנה.

    במקרה ומדובר במקום עבודה עם כמות גדולה מאוד של עובדים ניתן לבחון אפשרות להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מעסיק המשלם את השכר אחרי היום ה-1 לחודש בגין אי תשלום ריבית והצמדה על האיחור בתשלום השכר (גם מקרה ולא קיימת הלנת שכר - כלומר גם אם השכר שולם עד ליום ה-9 לחודש).

    יחד עם זאת, לא ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין הלנת השכר (להבדיל מהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין האיחור בתשלום השכר) שכן חוק תובענות ייצוגיות אינו מאפשר לנהל תובענה ייצוגית בעניין הלנת שכר.

    לפיצויי הלנת שכר יש תקופת התיישנות מיוחדת. אם השכר לא שולם כלל, הזכות לפיצויי הלנת שכר תתיישן תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן (היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום).

    אם השכר שולם באיחור, הזכות לפיצויי הלנת שכר תתיישן תוך 60 ימים מיום שהעובד קיבל את השכר, אולם בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים. קיימים כללים נוספים גם לעניין התיישנות הלנת שכר שחוזרת על עצמה.

    ההלנה יכולה לחול על כל השכר או חלקו. ההגנה אינה ניתנת לכל מרכיבי השכר אלא רק לאלו שהוגדרו בחוק כמוגנים כמו שכר בסיס, שעות נוספות והפרשות סוציאליות לקרנות פנסיה וגמל על ידי המעסיק.

    כך לדוגמא, אי תשלום שכר בגין דמי חופשה ודמי חגים מהווה גם הוא הלנת שכר. לעומת זאת, אי תשלום פדיון ימי חופשה אינו מזכה בפיצוי הלנה.

    רכיבי שכר נוספים שאינם מזכים בפיצויי הלנה הם תשלום תמורת הודעה מוקדמת לפיטורים (שהעובד לא עבד בפועל בתקופה זו), דמי הבראה, הוצאות נסיעה, תורנות או כוננות, תקופת השעיה.

    רכיבי שכר אשר אינם מזכים את העובד בפיצויי הלנה, המשתלמים באיחור או לא משתלמים כלל, יכול וישאו הפרשי הצמדה וריבית, במסגרת תביעה משפטית.

 

התכנים נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה