הילד בוכה בגן

נקדים ונאמר שאם הוא בוכה לפני ההליכה לגן ,הוא מפרש את האירוע  כאירוע פחות טוב מבחינתו והסיבות לכך רבות.

הדעת נותנת שכשהילד בוכה -מישהו פוגע בו.

בואו נירגע .לא שסיבה זו נסתרת מן העין  ,( כולנו קוראים שומעים ורואים חדשות)אך אלה הם מקרים חריגים ביותר ואין להסיק מגן אחד או שניים על עשרות גנים מעולים המובילים מבחינה חינוכית ביבנה ומחוצה לה.

עלינו לבחון את בכיו של הילד על ציר הזמן .השבועות הראשונים בגן (הסתגלות) יהיו ימים קשים גם לילד וגם להורה . ילדים שיצאו ממסגרת ביתית מפנקת ,אמא ,סבתא ,מטפלת , יחוו תקופת הסתגלות ארוכה.ילדים שהגיעו ממסגרת חינוכית  ורק החליפו גן  תתקצר אצלם תקופת ההסתגלות .הקצרה ביותר תהיה אצל הילדים שפשוט יצאו לחופש וחזרו לאותו הגן.

הילד מתמודד עם שלושה פחדים עיקריים. פחד נטישה.פחד מפרידה. פחד מזרים.

הנטישה – שההורים כלל לא יחזרו . ( הטכניקה המקובלת להכניס לגן בשלבים)

פרידה- כמו כל אדם סביר שנפרד מאנשים שהוא אוהב.( בפרידה מציינים  בפני הילד           " אחזור אחרי ארוחת הצהרים" )

זרים- תפקיד צוות הגן להיחשף בפני הילד ביצירת שיח מגע ובכך לסייע לו בהתגברות .

מועטות הסיבות שיש לילד כדי שלא יבכה בתקופה זו בגן.הוא עוזב בית חם ,מפנק,הוא המרכז,אין התמודדויות ,הכל שלו ,הוא המחליט. הילד עובר למקום שבו יש רעש אומרים לו מה לעשות ,יש ילדים נוספים איתם צריך להתחלק אפילו על תשומת לב .שלא נדבר על משחקים.הוא לא אוכל כשבא לו ,לא ישן כשבא לו . נו..... אז למה לא לבכות?

לכן התשובה היא אחת ולא מתפשרת ,לא תמיד אנחנו עושים מה שבא ,מה שכיף או מה שאנו רוצים-אנחנו כן עושים מה  שצריך.(עלינו להעניק לילד מה שהוא צריך- ולאו דווקא מה שהוא רוצה)

על הילד ללמוד חוקים חדשים,לא רק בגן .התנסות חשובה זו תעניק לו את היכולת להיכנס למשבר ולדעת שביכולתו לצאת ממנו.זאת ועוד,הוא ילמד להתגבר על פחדיו וידע שתמיד תהיו שם בשבילו.

אז מה עושים? אין טעם להישאר בגן בטווח שמיעת בכיו של הילד ולסבול. אם אתם סומכים על צוות הגן ,המשיכו בשגרת יומכם .דברו עם הילד לפני ההליכה לגן ,מספרים מה הולך לקראת ומרגיעים. כשמגיעים לגן ,מעבירים את הילד לצוות המטפל עם שפת גוף בוטחת ללא גינוני טקס מיותרים.הוא יבכה ! לא להתרגש.להגיד שחוזרים (לא נוקבים בשעה . מציינים אמא הולכת לקנות לך חטיף,אמא כבר חוזרת)מוודאים שהילד רואה את אמא ולא נעלמים. חוזרים בדיוק כפי שהבטחנו. לא מאחרים. העקביות היא הכלי שינצח !!! יום יום אותם שעות והכנה מראש .אלה הכלים לניצחון.

אך מה קורה אם הילד בוכה אחרי תקופת ההסתגלות ? נגיד אחרי סוכות.

כמות הילדים הבוכים יורדת פלאים. במקרה והבכי וחוסר הרצון להגיע לגן ממשיך- חובה לעבוד בתיאום מושלם עם הגן.

לכל ילד יש את האופי שלו ,צרכים ורצונות. חשוב להבין מהיכן נובע הקושי של הילד. קושי בפרידה או קושי הסתגלותי .

קושי בפרידה מאופיין בבכי לפני ההגעה לגן ובזמן הפרידה. לאחר מס' דק' מפסיק הבכי והילד משתלב בפעילות הגן. במצב זה נמשיך להיות עקביים בהתנהגות ההורים וצוות הגן .פרידה מהירה ( לא העלמות פתאומית!!!) והגעה בזמן לקחת את הילד.

קושי הסתגלותי מאובחן בבכי מתמשך לאורך כל היום, אי השתלבות בסדר יום של הגן ובכלל זה חוסר רצון לאכול.

את הסיבות נלמד מדיווחי הגננת.בשלב זה לצוות הגן תפקיד מכריע בהשתלבותו של הילד בסדר היום של הגן .

חווית הגן חייבת להפוך לחיובית בעייני הילד. על הגננת לבנות תוכנית פרטנית לשילוב הילד.צוות הגן יהיה מתווך בינו ובין פעילויות הגן. ילדים אחרים ישתלבו באופן טבעי ללא סיוע חיצוני .

חשוב לזכור שהזמן יעשה את שלו ובסופו של דבר הילד ישתלב גם אם הדבר יקח זמן.

ילד המשדר מצוקה בגן הילדים מבקש להודיע לסביבתו שמשהו בתהליך קשה לו.

אנו חייבים לזהות את הגורמים לקושי,יהיו אשר יהיו ולטפל בהם.

אין להתעלם מהילד הבוכה . אין להתעלם ממצוקותיו. הם לא יעברו מעצמם.נהיה שם בשבילו-נשוחח איתו על כך,נאמר לו: אני רואה שקצת קשה לך,אבל אמא יוצאת לקניות/לעבודה/לסידורים וכבר היא חוזרת-בפעמים הבאות שהבכי הולך ופוחת אנו נעודד אותו-כל הכבוד התגברת ,התאפקת,השתלטת,-אתה משחק נהדר,אתה ממיין המשחקים מצוין,אתה מעיין בספר בעדינות וכו וכו ...הוא יזכור לנו את זה . בטחונו העצמי יגדל .הוא יידע להתמודד עם משברים יפתח אהדה לאנשים שיטפלו בחינוכו וידע לשתף את הוריו בקשיים בעתיד .הרי הם כבר הוכיחו לו שהם שם בשבילו.                                                                אכן אנו יודעים ,מוכנים,ומדברים רבות על הבכי בבואנו לגן-אך תמיד נרגיש צביטה קטנה בלב כשזה קורה-אם נתמיד בעבודה המשותפת עם צוות הגן נגיע בעזרת השם לימים בהם ילדנו לא ירצה ללכת מהגן בסוף יום הלימודים,הבכי יתחלף בצחוק ורינה והשלווה תלטף את אוזנינו.                                                                                                                                                                 ככתוב:"נחה שקטה כל הארץ ,פצחו רינה"ישיעהו פרק י"ד,

שלכם רגינה הגננת