דע את זכויותיך: ניכויים מהשכר

כולם יודעים שבסוף כל חודש יש פער בין סכום הברוטו המופיע בתלוש השכר לסכום הנטו המועבר לחשבון הבנק שלנו. ככלל, פער זה נובע כתוצאה מניכויים שמבצע המעסיק מהשכר, חלקם בהתאם לחובתו בהתאם לדין כגון ניכוי לטובת מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. לעומת זאת, קיימים ניכויים אחרים כגון "קרן מתנות", "ניכוי ארוחות" ו"קרן רווחה" שלרוב אינם מותרים על פי חוק. בפועל, חשוב לזכור שתלוש השכר שלנו אינו ארנק זמין ממנו יכול המעסיק לנכות כל סכום. לכן, להלן מספר דברים שחשוב לכל עובד ומעסיק לדעת לגבי ניכויים מהשכר:

             סוגיית הניכויים המותרים משכר העבודה מוסדרת בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

             ככלל, חוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של עניינים שבגינם המעסיק יכול לבצע ניכויים משכר העובדים. כלומר, כל מה שאינו מופיע באותה רשימה אסור לבצע לגביו ניכוי מהשכר. 

             בהתאם, לכאורה, גם במקרה בו העובד הסכים לביצוע הניכוי בכתב (כמו בחוזה עבודה) קיימת אפשרות שבית הדין לעבודה יקבע כי מדובר בניכוי שלא כדין בנסיבות בהן הניכוי המוסכם אינו מופיע ברשימה המותרת על פי חוק.

             ניכויים מהשכר המבוצעים לכלל העובדים יכולים להוות עילה מתאימה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המעסיק ובעבר אישרו בתי הדין לעבודה תובענות ייצוגיות כנגד מעסיקים בגין ביצוע ניכויים שלא כדין בעילות שונות.

             בית הדין לעבודה אף פסק בעבר פיצוי בגובה מאות אלפי שקלים לעובדי חברת שמירה שהמעסיק ניכה משכרם כספים שלא כדין במסגרת תובענה ייצוגית שנתקבלה.

             חוק הגנת השכר מתיר למעסיק לנכות משכר העובד החזר חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה.

             מעסיק אינו יכול לנכות קנס משכר העובד ללא קבלת הסכמתו לכך מראש ובכתב. הדבר נכון גם לגבי קנסות לגבי חוסרים מהקופה או נזק שהעובד גרם במקום העבודה. יחד עם זאת, אם יוכל המעסיק להוכיח שהעובד גרם לו נזק הוא יוכל לתבוע אותו מהעובד (להבדיל מניכוי הסכום משכרו).

             בסיום העבודה רשאי המעסיק לנכות כל סכום שהעובד נותר חייב לו. אם קיימת יתרת חובה נוספת (מעבר לשכר האחרון) שהעובד לא השלים המעסיק יכול לתבוע אותה מהעובד.

             כל ניכוי משכר העובד חייב להופיע בתלוש השכר בצורה מסודרת ומפורטת.

             מעסיק הנותן לעובד רכב חברה יוכל לנכות את סכום ההשתתפות העצמית משכרו של העובד בגין נזק שגרם העובד לרכב החברה רק במקרה שהעובד חתם על מסמך לפיו הוא מתיר למעסיק לנכות לו משכרו את סך ההשתתפות העצמית שהמעסיק שילם לחברת הביטוח במקרה ויגרם נזק לרכב.

             בהנחה שקיים הסכם לפיו המעסיק רשאי לקזז את עלויות ההכשרה במקרה שהעובד מפסיק עבודתו לפני תקופה מינימלית שהוסכמה, המעסיק לכאורה זכאי לקזז סכום זה. אולם, על המעסיק להראות שהוא הוציא את ההוצאות שהוא דורש לקזזן בפועל ושהתקופה עליה נדרש העובד להתחייב הגיונית בנסיבות.

             יש לעשות הבחנה בין הכשרה חיצונית אליה נשלח העובד לבין הכשרה פנימית שעובר העובד במקום עבודתו, שככלל, לא תזכה את המעסיק בהחזר עלות השקעתו, שהרי כל מעסיק מחויב לקחת בחשבון שעליו להשקיע משאבים כספיים וניהוליים בלימוד העובד החדש את מלאכתו ולא סביר שהכשרה פנימית תזכה את המעסיק בהחזר עלויות ההשקעה והניהול.

             בכל מקרה, אין תוקף לפיצוי המוסכם שעה שהפסקת עבודתו של עובד היא ביוזמת המעסיק, שכן במקרה כזה הפסקת העבודה היא לא בשליטתו של העובד. לפיכך, להוראה לפיה אם תופסק העסקתו מסיבה כלשהי יידרש להחזר הפיצוי המוסכם - אין תוקף משפטי.

התכנים נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין.