18.12.15 / 13:48
השבוע יוסף חושף עצמו לפני אחיו. תגובתם הראשונה הייתה הלם ובושה על התנהגותם שגרמה לו להגיע למצריים, אך עד מהרה עומד ומרגיע אותם. יוסף ראה את שרשרת האירועים שנראתה כחושך, אך הביאה אור אחד גדול," כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים " המטרה הייתה שיוכל להחיות את אחיו בשנות הרעב.
השבוע הדלקנו את שמונת הנרות, אמנם אחסנו את החנוכיה עד להצבתה מחדש בשנה הבאה, אך העוצמה הרוחנית של אור הנרות אמור ללוות אותנו במשך השנה כולה.
את החנוכיה שאנו מדליקים בימי החג צריך להציב בפתח ביתו מבחוץ, מטרתה הגשמית להאיר את הרחוב החשוך ולכן מצוותה מתחילה מצאת הכוכבים, כאשר החושך יורד על הארץ. במימד הרוחני הכוונה להאיר את החושך הרוחני הקיים בעולם. החושך אינו קיים רק אצל הזולת אלא אדם צריך להאיר את החושך הרוחני הקיים בתוכו, ע"י הדלקת הנר, ע"י הכרה ושימוש בכוחותיו החיוביים על מנת להתמודד בכוחות השליליים, הוא מאיר עצמו עם תכונותיו החיוביות ומצליח להרחיק את תכונותיו ורצונותיו השליליים שנושא עמו. לאחר שמאיר את עצמו הוא אוזר כוחות להאיר את הזולת, לגרום לו רצון להאיר את עצמו.
כיצד אנו מבצעים זאת? על כך חלוקים בית שמאי ובית הלל, בית שמאי אומרים שביום הראשון מדליקים שמונה נרות ובכל יום נוסף פוחתים עד היום השמיני שבו מדליקים רק נר אחד, בית הלל אומרים שמוסיף והולך ביום הראשון מדליקים נר אחד עד היום השמיני שבו מדליקים את כל שמונת הנרות.
הדעות השונות שלהם קשורות גם לדרך שבה הם מאמינים שאדם יכול להאיר את עצמו, להשתנות, לאדם יש תכונות חיוביות ושליליות ודאי שכל אחד מעדיף להשאר רק עם התכונות החיוביות והשאלה מהי הדרך הנכונה להשיג המטרה, האם לעבוד ולסלק את השלילי ולהעצים את החיוב במקום שנותר ריק ,או להעצים את הכוחות החיוביים שבהמשך יגרמו לדחיית התכונות והמעשים השליליים?
בית שמאי טוענים, שתחילה חייבים לסלק את הלכלוך והזוהמה של הרוע, ועל כן יש לפתוח תחילה עם עוצמה אדירה של אור, כדי למצוא את הכוחות הפנימיים הסמויים, לאחר שהרע פוחת והולך אפשר ל"הוריד מעט הרגל מהגז" ולהתאמץ פחות.
בית הלל סבורים כי השיטה היא הפוכה. תחילה יש למלא את הראש בדברי תורה ובמעשים טובים ומתוך כך המוח יבין לבד מה מתאים או לא מתאים ליהודי והמעשים יגרמו לו להרגיש טוב עם הטוב. אכן, הדרך להעצים את הטוב באופן פנימי ואמיתי היא דווקא הדרגתית: מתחילים ממשנה אחת, אחר כך עוברים לפרק אחד עד שמגיעים לידיעת כל התורה. מעשה אחד טוב גורר מעשה נוסף.
הלכה נפסקה כבית הלל, אכן, יש ביטוי של הרבי הזקן של חסידות חב"ד "מעט אור דוחה הרבה חושך" הרבי התבטא שחושך לא מגרשים עם מקלות אלא עם אור.
נשיא ארצות הברית מר גי'מי קארטר הוזמן לטכס הדלקת חנוכיה על מדשאות הבית הלבן. הנשיא כובד בהדלקת השמש ואחר מאנשי ציוותו היהודים הדליקו את ארבעת הנרות בליל רביעי של חנוכה, לאחר ההדלקה התלונן הנשיא שלא מכובד שבחנוכיה של הנשיא יהיו נרות חשוכים. כנראה שהוא לא הבין את דעת בית הלל, לא הבין את הדרך הנכונה להאיר במקומות או מקרים חשוכים...
יוסף האמין שאין נקודות חשוכות בחיים והצליח להאיר את הנקודות שנראות חשוכות .בכל מקום "חשוך" שהיה התעשת ונתן את המירב שהביא אותו לתפקידו הרם, משנה למלך ולמחיית העם כולו.
דרך הדלקת החנוכיה נותנת לנו הרבה אופטימיות. גם ביום הראשון שהדלקנו נר אחד ונשארו עדיין שבעה קנים חשוכים, אנו יודעים שקיימנו את המצווה במלואה, וכפי שהצלחנו היום לבצע משימה שלימה נצליח להוסיף ולהאיר עד להגעה לשמונה נרות, כך בחייו של האדם אשר נדרש לבצע משימות, בכל יום שמילא את משימותיו הוא מדליק נר נוסף. הוא אינו מתייאש כאשר מביט אל חייו ורואה את העומס הגדול המוטל עליו כל ימי חייו, הוא מקבל כח ועוצמה לעבודה בעתיד מכל יום שעובר והוא עומד במטלות.
