דע את זכויותיך- יום המנוחה השבועי

 ההסדר החוקי לגבי עבודה ביום המנוחה השבועי קבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.

העבדת עובד במנוחה השבועית אסורה אלא אם יש אישור של שר הכלכלה משיקולים הקבועים בדין כגון הגנת המדינה או בטחון הגוף או הרכוש, או לשם הגנה מפני פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם חיוניים לציבור או לחלק ממנו.

ככלל, לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד (קיימים ענפים בהם שר הכלכלה יכול לאשר מנוחה קצרה יותר, כגון בתי חולים).

המנוחה השבועית של עובד יהודי תכלול את יום השבת ובמקרה של עובד לא יהודי את יום השבת או את יום הראשון או את היום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

בעד שעות עבודה רגילות בשעות המנוחה השבועית זכאי העובד לשכר בשיעור 150% משכר שעה רגילה.

בעד שתי שעות העבודה הנוספות הראשונות בשעות המנוחה השבועית זכאי עובד לשכר בשיעור של 175% משכר שעה רגילה. ובעד שעות העבודה הנוספות שמעבר לשעתיים הראשונות זכאי עובד לשכר בשיעור של 200% משכר שעה רגילה.

 ההסדרים הקיימים לגבי עבודה במנוחה השבועית חלים גם לגבי עבודה ביום חג.

בנוסף על תשלום גמול מיוחד על עבודה ביום המנוחה השבועי, חובה על המעסיק לתת לעובד במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק (מדובר בשעות מנוחה נוספות שאין לקזזן מימי החופשה הנצברים לעובד ועל המעסיק לאפשר לעובד לנוח בהן בפועל ולא לשלם פיצוי לעובד במקומן).

קיימים צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים וחוזים אישיים הקובעים לעובדים תנאים טובים יותר לגבי תשלום שכר עבור עבודה ביום המנוחה, הן לעניין גובה הגמול עבור עבודה ביום המנוחה והן לעניין מנוחה נוספת בעקבות עבודה ביום המנוחה.

על פי הפסיקה, בנסיבות בהן לא קדמה לעבודה במוצאי שבת הפסקה רצופה בת 36 שעות, תחשב העבודה ביום זה כעבודה במנוחה השבועית (לגבי ההפרש בין המנוחה שניתנה בפועל למנוחה שהיה זכאי העובד לקבל) והמשמעות היא שעל המעסיק לשלם גם בעבור שעות אלו גמול עבודה ביום המנוחה.

לדוגמא, עובד שסיים לעבוד ביום שישי בשעה 13:00 והתחיל לעבוד במוצאי שבת בשעה 20:00 (כלומר חלפו רק 31 שעות בין משמרת למשמרת) זכאי לעוד 5 שעות מנוחה שבועית ולכן 5 השעות הראשונות של העבודה במוצאי שבת יחשבו כעבודה ביום המנוחה והוא זכאי לקבל עבורן שכר בשיעור 150% משכר שעה רגילה.

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות.

מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובו יירשמו הפרטים שייקבעו בתקנות.

לכן, ככלל, הנטל להפריך טענות עובד לגבי עבודה ביום המנוחה יוטל על המעסיק שחייב לנהל רישום בדבר שעות עבודה כדין.

ניתן להתלונן על מעסיק שלא משלם גמול כדין עבור עבודה ביום המנוחה השבועי ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה.