חופשה זוגית בחו"ל - בלי ילדים

חייבים מעת לעת לצאת לחופשה לבד, ללא הילדים. למענכם. חשבו על אבא ואמא כספינה המובילה נוסעים. האם הגיוני שלא יתבצעו טיפולי תחזוקה לספינה? חופשה מרוחקת מהילדים היא בדיוק התחזוקה הזוגית לה אתם נדרשים. אמא ואבא לבד. מנקים את הראש בשקט. הילדים הם אלה שמונעים מכם לצאת לחופשה? לא, ממש לא! הילדים לא צריכים להכתיב לנו את החופשות, אבל צריך לקחת אותם בחשבון כשמתכננים חופשה.

הורים רבים תופסים את החופשה הזוגית כפינוק, כצורך אישי שלהם המנוגד לצורכי הילד. 'אני אהנה והילד שלי יסבול?' הם שואלים את עצמם. בכלל לא בטוח שהילד אכן יסבול, אבל המחשבה הזאת גורמת להם תחושת אשמה שמקשה עליהם. הורים רבים אינם סומכים על איש מלבד עצמם בטיפול בילדים. אצל אחרים מחפה החשש מפני חופשה ללא ילדים- על קושי של בני הזוג לבלות האחד עם השני. אבל אין ספק שהקושי של רוב ההורים נובע מהחשש שמא היעדרותם תפגע בנפש הילדים ותשפיע על אופי התנהגותם בעתיד.

מתברר כי ההתמודדות עם הקשיים הנלווים ליציאה לחופשה והאפשרות ליהנות ממנה, טמונות במילת קסם אחת: היערכות.

כפי שכתבתי כאן בעבר, הילדים שלנו אינם אוהבים הפתעות בלו"ז שלהם. הם צריכים לדעת מה הולך לקרות. מה המשמעויות של אמא ואבא טסים מהארץ. אמא ואבא יחזרו. זה מבחינת הילד הדבר החשוב ביותר שעליו לדעת ולהבין.

כשבוע לפני הטיסה נתחיל לדבר איתו על הנושא נשתמש בכלים זמינים לנו, סיפורים, תמונות של מדינת היעד ואפילו שימוש במפה, "כאן זה מדינת ישראל ואנחנו נטוס במטוס ל....... "

יתכן שבמהלך ההכנה הילד יבכה ויביע חוסר נוחות מעצם העובדה  שהוריו יוצאים לחופשה בלעדיו, אך זה עדיף על תחושת הנטישה באם לא נכין אותו מספיק זמן לפני מועד הטיסה.

תארו בפניו כיצד תתקשרו אליו בכל יום, בימינו יש את "הסקייפ"  תרגלו איתו שיחות במחשב. אם הוחלט שהוא יישאר בבית במהלך החופשה התקשרו למחשב הבית בזמן מתואם עם מי שאמור לשמור עליו באותה העת (סבא סבתא). אם הוחלט שהוא ישאר בבית של אחרים (שוב סבא סבתא,  הרי תמיד זה הם) צרו שיחות למחשב שלהם, זה נוח וחשוב.

בעניין זה אומר שהטוב ביותר הוא שהילדים ישארו בבית בסביבה המוכרת והמוגנת שלהם אך אם אין ברירה גם אצל. ..... (הבנתם ?) זה מספיק טוב. כמובן שגם הדוד והדודה יכולים להיות פתרון מעולה. בשורה התחתונה היכן שלילד הכי כייף ונוח.

אל תיעלמו להם ביום הטיסה. תיפרדו, תחבקו, תנשקו ותבכו. זה לא פשוט,  זה מורכב אבל חיוני.

בכדי שיוכלו בנקל להבין לכמה זמן תעדרו הכינו קופסה עם כדורים, כמניין הימים שלא תהיו. בכל יום יוציא הילד כדור וכך ידע בעוד כמה ימים תחזרו. כמו כן השאירו לכל יום מעטפה ובתוכה מכתב תמונה והפתעה קטנה שיהיה לו כיף. שיידע שאתם בקשר כל הזמן. בכל יום יפתחו לו את המכתב יקריאו את אשר כתבתם ויעניקו לו את ההפתעה. כך ניצור אצלו את הצפייה ליום המחרת.

בקשו ממנו לצייר לכם ציור בכל יום ולשלוח אותו דרך מי ששומר עליו. אם זה הולך טוב, יופי,  אם לא, לא קרה כלום, נזרום.

חשוב לא לתכנן את החופשה לחודש,  שבוע מספיק. קשה להם. יהיו יום יומיים קשים ואח"כ יהיה בסדר. עד שבוע זה יעבור בסדר, בהמשך יצופו רגשות וגעגועים. נחסוך להם את זה. אגב זוגות שירבו לטוס יוכלו מעת לעת להאריך את משך חופשתם.

קחו בחשבון שהחזרה לא תהיה פשוטה, הילדים עלולים להביע מחאה וכעס, להתנהג בריחוק ולבכות. מצד אחד היו אמפתיים וסבלנים כלפי הכעס של הילד, ומצד שני אל תעבירו לו מסר שנעשה לו עוול.

.אל תוותרו בעניין גבולות, הם היו לפני שנסעתם ויהיו אחרי שחזרתם

ולסיום המתנות. תביאו. טסתם נהניתם. עכשיו הגיע הזמן לפנק לפנק לפנק.

כמובן שכל התהליך יהיה מתואם עם הגננת (בהנחה שיצאתם בזמן שהגן פעיל) הגננת תדע איך להרגיע אותו, לעודד אותו ולתמוך בו ברגעים שירגיש בהם פחות נוח.

יהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם,  וְתַטִּיסֵנוּ לְשָׁלוֹם,  וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְשָׁלוֹם,  (קטע מתפילת הדרך לטיסות)

שלכם רגינה הגננת