החברים הכי טובים

הימים החמים האלה של חודש אוגוסט 2016 מזכירים לי ימים חמים לא פחות של חודש אוגוסט מלפני מספר שנים. עמי, העוקב הנוסף מהמשרד ואני שכבנו בשדה קוצים בתצפית לעבר רכב טרנזיט שחנה מאחורי גבעה בשטח הפתוח שבין הפרדסים באזור השרון.

 בעודנו מנסים לסלק את הזבובים והחרקים שמצאו בנו עניין בלב שדה הקוצים ביקשתי מעמי להתרכז ברכב הטרנזיט שהחל לנוע. ביקשתי שיישאר במקום בגיבוי והתחלתי לשפר מיקום ולהתקדם לעבר רכב הטרנזיט, שהתמקם מאחורי הגבעה שבקצה שדה הקוצים, במטרה לצלם מקרוב את הפעילות שהתרחשה בתוכו.

 שלושה ימים קודם לכן ישבתי עם הלקוח, יעקב, אצלי במשרד. לאחר כמה מילות נימוס החל יעקב "לשפוך את הלב": "הזעם שלי הוא על כך שמדובר בחבר הכי טוב ובשותף שלי לעסקים בשם אבי.

 אבי ואני חברים הכי טובים ומכירים עוד מהתיכון. לאחר השחרור מהצבא הכרנו את בנות הזוג ואף התחתנו בהבדל של חודש אחד מהשני. הקמנו עסק משותף ואנחנו נפגשים ומבלים יחד הרבה גם אחרי שעות העבודה.

 אנחנו שותפים בעסק לתיווך נכסים בשרון ומזה זמן רב שאני חושד שאבי מנהל רומן עם אשתי. לא יודע איך להסביר את זה אבל בכל פעם שאנחנו נפגשים עם הנשים אני חש שהשניים מחליפים מבטים גנובים ונראה כאילו יש להם איזה סוד משותף.

 התלבטתי הרבה עד שהגעתי להחלטה שאני רוצה לדעת מה קורה. מחר, ביום ב', אני יוצא ליומיים לצפון ובסוף השבוע אני אמור לצאת עם אשתי לחו"ל. היציאה שלנו לחו"ל תלויה בתוצאות המעקב כך שאני מבקש מעקב של 3 ימים רצופים החל ממחר בבוקר. 

חשבתי על כך הרבה וקיבלתי החלטה שאם החשד יתברר כנכון אני פותח מיד בהליך של גירושין ואולם אם יתברר שטעיתי, הרי שהזמנתי כרטיסים לפריז ואני מתכנן לפנק את אשתי בטיול ולנסות לשקם את היחסים שלנו שדי התערערו לאחרונה".

ביום ב', בשבע בבוקר התייצבתי יחד עם עמי מול ביתו של יעקב. ראינו אותו נכנס לרכבו ויוצא בנסיעה והמשכנו לשבת בתצפית מול הבית. בשעות הצהריים יצאה ריקי, (אשתו של יעקב), עם סיר ובתוכו תבשיל כלשהו ונסעה למשרד התיווך, הממוקם במרכז המסחרי של היישוב.

במשרד, מאחורי חלון הראווה המעוטר במודעות על דירות ונכסים למכירה ולהשכרה פגשה את השותף, התנשקה איתו קלות (בלחי), מזגה לשניהם אוכל מהסיר, נשארה במקום כשעה ולאחר מכן חזרה לביתה. בהמשך היום לא נרשמה פעילות נוספת ובלילה דיווחתי ליעקב.

 למחרת בשעות אחר הצהריים יצאה ריקי מהבית. נסעה למרכז המסחרי של היישוב ופגשה בבית הקפה שבסמוך למשרד את השותף של בעלה. השניים שתו קפה, שוחחו ארוכות ונפרדו לאחר כשעה. בהמשך היום לא נרשמה פעילות נוספת. 

למחרת, ביום ד', יום המעקב האחרון, בסמוך לשעה 11:00 הגיע רכב טרנזיט לרחבת החניה שמול ביתו של יעקב. ריקי יצאה מהבית ונכנסה לרכב שהחל בנסיעה. הצלחנו לזהות שליד ההגה ישב אבי, שותפו של יעקב.

רכב הטרנזיט הגיע לשדה פתוח שמחוץ ליישוב, עקף גבעה קטנה ונעמד מאחורי הגבעה, במקום מסתור מהכביש הראשי. 

חניתי בסמוך לכניסה לשביל, עליתי על האופנוע של עמי (שותפי למעקב) והתקדמנו לעבר הגבעה. עמי העמיד את האופנוע במסתור בין העצים ושנינו התקרבנו בזחילה בשדה הקוצים, באיגוף, לצידה האחורי של הגבעה, לכיוון צידו האחורי של רכב הטרנזיט, תוך שאנו נאבקים בקוצים ובזבובים.

 הצלחנו לראות ולצלם את השניים יוצאים מהקבינה עם שמיכה ועוברים לחלקו האחורי של הרכב.

אני שיפרתי מיקום והצלחתי לצלם את הפעילות שהתרחשה בחלקו האחורי של הטרנזיט. לקראת סיום הפעילות של השניים בטרנזיט, בשלב שבו החלו להתלבש, חזרתי אל עמי ושנינו חזרנו להתמקם בכניסה לשביל מהכביש המהיר.

בתוך כך בדקתי את המצלמה לוודא שהפעילות שצילמתי תועדה והתקשרתי ליעקב.

יעקב ענה בדיוק כשהטרנזיט נראה יוצא מהשדה ואני התחלתי לדווח לו בטלפון על הפעילות. לפני שהספקתי להתחיל להסביר יעקב קטע את השיחה כשנשמע אצלו בטלפון צליל של שיחה ממתינה, אמר שזו אשתו ושהוא מייד חוזר אלי.

הטרנזיט חזר לכתובתו של יעקב. ריקי ירדה מהרכב כשבידה האחת מכשיר הפלאפון צמוד לאוזן ובידה השנייה סידרה את שיערה ונכנסה לביתה. הטרנזיט עזב את המקום וכעבור מספר דקות התקשר יעקב וביקש לסיים את הפעילות.

 ניסיתי לספר מה קרה, שאלתי מתי הוא רוצה לראות את הסרט אצלי במשרד ויעקב אמר: "זה בסדר, אנחנו השלמנו, אני הבנתי שהיה משהו שנגמר, נדבר כשאחזור מחו"ל".

ביום ב' בבוקר יעקב התייצב אצלי במשרד, שאל כמה כסף מגיע לי וסרב לשמוע פרטים, לקרוא את הדוח ולראות את הסרט.

ניסיתי להסביר לו מה היה ויעקב קטע אותי, השיב שהיה לו משבר עם אשתו, הם יצאו לחו"ל, אשתו סיפרה לו שהיה איזה עניין עם השותף אבי, שהם אכן נפגשו לפני הנסיעה לחו"ל כדי "לסגור עניינים" ושזה נגמר ומעבר לכך הוא לא רוצה לדעת ולא רוצה לראות כלום.

ניסיתי שוב לספר על מה שהתרחש בשדה הקוצים ויעקב עצר אותי ואמר שזה בסדר, הוא מבין ולא רוצה לשמוע יותר. כיבדתי את רצונו ולא המשכתי ללחוץ. לאחר שסגרנו את החשבון אמר שיש לו בקשה נוספת.

"אני מבין שיש לך סרט של המעקב ואני מבקש שתגרוס את כל החומר שיש לך ועבור השמדת החומר אני מבקש לשלם במיוחד בנפרד כדי לוודא שבקשתי תבוצע". גם את הבקשה הזו כיבדתי, במיוחד לאחר שהתעקש ושילם עבור השמדת החומר בנפרד.

 שנה חלפה ובאחד הימים בסמוך לחצות, בדיוק כשעמדתי לכבות את מכשיר הטלפון הסלולארי הוא התקשר ממספר לא מזוהה, אבל אני זיהיתי מיד את הקול.

 ביקשתי שידלג על הניסיון להזכיר לי מי הוא, אמרתי שאני זוכר והשבתי בחיוב לבקשתו להיפגש אצלי במשרד ביום המחרת.

 כשישב מולי במשרד וכוס הקפה של הבוקר בידו ביקש יעקב לדעת אם אולי נשאר לי העתק מהחומר של המעקב בשנה שעברה.

 השבתי בשלילה והזכרתי לו שביקש במיוחד להשמיד כל זכר. במענה למבטי השואל סיפר שהשותפות רבת השנים עם החבר הטוב פורקה. אשתו עזבה את הבית ועברה לגור עם אבי שנפרד חודש קודם לכן מאשתו.

בדרכו החוצה מהמשרד מלמל, ספק אלי, ספק לעצמו, "כנראה שעשיתי טעות כשהתעלמתי מהבעיה כשעוד היה אפשר אולי לפתור אותה לפני שנה".

הכותב, מיקי וילקומירסקי, תושב יבנה, חוקר ומרצה בארגונים וחוגי בית.

 בלש וקצין חקירות בימ"ר ת"א בעבר, משפטן בהשכלתו ובעליו של משרד וילקו חקירות.

 מייל: [email protected]    אתר: WWW.VILKO.CO.IL