השבוע המטורף של החוקר הפרטי מיבנה



השבוע שגרם לי להבין שאני מכור למקצוע המאתגר והבלתי שיגרתי הזה נמשך למעשה כשבועיים והחל כחודשיים לאחר שעזבתי את המשטרה והתחלתי לעבוד כחוקר פרטי.

השבוע הזה החל בבקשת בעליו של מפעל לייצור תכשיטים בצפון לחקור חשד לגניבה מתמשכת של זהב מהמפעל ע״י אחד העובדים. כשהתייעצנו על דרכי הפעולה והאם להתחיל בבדיקות פוליגרף או בחקירה פרונטאלית של העובדים אמר הלקוח ששמע על דברים שעשיתי במסגרת השרות במשטרה ולכן בחר בחלופה השנייה. 

ללקוח היה מטוס פרטי ונהגנו להיפגש בכל בוקר בשדה התעופה בהרצלייה, לטוס יחד במטוסו הקטן והרעוע לקריית שמונה. משדה התעופה במחניים היה אוסף אותנו רכב למפעל, הלקוח למשרדו ואני למשרד שאולתר עבורי וכך התחלתי לחקור את העובדים הזוטרים והמנהלים. בסוף יום העבודה היינו נפגשים בכניסה למפעל, נוסעים לשדה התעופה וטסים חזרה למרכז. 

מה אגיד לכם?

הטיסות האלה לא הוסיפו לי בריאות, מה גם שביום החקירה השני התקשרו ממשרד עורכי דין שייצג חברת ביטוח וביקשו שאגיע לפגישה בהולה. 

 

ביום שלישי הפסקתי את החקירה לטובת הפגישה במשרד עורכי הדין ושם סיפרו לי על תאונת טיסה של בית ספר לצניחה חופשית בחוף הבונים, עם פצועים והרוגים וביקשו חקירה בהולה כדי לנסות להבין ברמת הגורם האנושי מה הייתה הסיבה לתאונה. 

 

אני חסר ניסיון והבנה בחקירת תאונות טיסה אבל מבין דבר או שניים בחקירת עדים ובמקרה זה נתקלתי תחילה בחומה בצורה של שתיקה מצד מדריכי הצניחה, דבר שאתגר את יכולת התשאול וההתגברות על ההתנגדויות שלי. 

 

עוד אני מחלק את הזמן בין שתי החקירות ומנסה להדחיק את פחדי הטיסה שלי שהלכו והתגברו, בעיקר לאחר שבאחת הטיסות, כאשר הגענו לגובה המקסימאלי והטייס האוטומטי נכנס לפעולה בתוך העננים, החל הלקוח להסביר לי את מהות המושג ורטיגו, לא לפני שפתח את החלון שלידו, הצית סיגריה והחל להשתעל, שיעול שנראה כאילו הולך להכריע אותו והמחשבות על מה אני עושה לבד במטוס עם אדם מבוגר מעולף החלו לרוץ בראשי בקצב היסטרי. 

 

הטיסה הזו הסתימה כמובן בשלום ואולם בערבו של אותו היום קיבלתי שיחת טלפון ממנכ״ל החברה קדישא בת״א שביקש פגישה דחופה למחרת בבוקר במשרדי. 

 

חברה קדישא? תאונת מטוס? טיסות מפחידות במטוס רעוע עם טייס מבוגר, המצליח לסיים במהלך הטיסה חצי חפיסת סיגריות... מישהו מנסה לרמוז לי כאן משהו?

 

החקירה עבור החברה קדישא התבקשה בשל העובדה שהמנכ"ל החדש קיבל תלונות  על כך שאין עובדים בבית העלמין, ביקש לעשות סדר ובביקור פתע שערך גילה שמתוך 12 עובדים נכחו רק שניים שסיפקו תירוצים דמיוניים להיעדרות האחרים, כאשר בבדיקת שעון הנוכחות נרשם שכולם התייצבו כמו בכל יום בשעה 07:30.

 

ביקורים סמויים נוספים שנערכו גילו שמדובר בתופעה קבועה והמנכ"ל, שתלונות המבקרים נערמו על שולחנו ביקש לטפל בתופעה תחילה באיסוף ראיות.

 

החלטנו על התקנת מצלמה סמויה לעבר שעון הנוכחות בבית העלמין ונאלצנו לבצע את ההתקנה לאחר חצות, בשעות שהערכנו שהשומר היחיד שנמצא במקום  ישן ולצורך הפעילות הגענו בשקט שלושה, המנכ"ל, איש המחלקה הטכנית ממשרדי ואני. בנינו סיפור כיסוי הקשור בשדרוג שרת המחשבים שיסביר את המצאנו במקום בשעה כה מאוחרת, למקרה שהשומר יתעורר, על מנת שלא יספר על כך לעובדים.

 

כך מצאתי את עצמי מבצע במקביל 3 חקירות, גניבת הזהב במפעל בקריית שמונה, תאונת הצניחה בחוף הבונים והעובדים הסוררים בחברה קדישא בת"א.

 

כל אחת מאותן חקירות שווה סיפור בנפרד ואולם לא אגזים אם אציין שהעובדה המוזרה שכולן החלו באותו השבוע לא הוסיפה לי בריאות.

 

בחקירת הגניבות במפעל התכשיטים העידה אחת העובדות שלחברתה יש רומן סודי עם מנהל המחלקה הנשוי שנוהג לפנק אותה במתנות יקרות. מעקב שהצמדתי לאותו מנהל העלה שמעבר לרומן הסודי עם העובדת הכפופה לו יש לו גם "רומן סודי" עם חנות תכשיטים בנהרייה אליה נהג להגיע אחת לשבוע לצורך מכירת זהב שגנב מהמפעל.

 

בחקירה שערכתי מולו הוא נשבר והודה (והטיסות המפחידות הסתיימו).

 

בחקירה בבית הספר לצניחה איתרתי מדריך שהעיד על תקלה מכאנית בפין במכסה המנוע שנפתח ושקרקעה שתי טיסות שקדמו לאסון, כשבשתיהן נכח אותו מדריך במטוס. בראשונה בוטלה ההמראה והשנייה התרחשה באוויר, לאחר שכל הצנחנים קפצו והמדריך נותר לבדו עם הטייס, שהצליח להנחית את המטוס ללא מנוע (בדאייה). את הפעם השלישית ראה מהקרקע, כשהמטוס החל להסתחרר לאחר שהמריא ופגע והתרסק על צלע ההר.

 

המצלמות הסמויות בבית העלמין גילו שבכל בוקר היה מגיע עובד אחד שנהג להחתים את כרטיסי הנוכחות של כל העובדים, בכל יום עובד אחר.

 

השבועיים האינטנסיביים האלה הסתיימו בהצלחה חלקית לאחר שהחקירה בחברה קדישא הגיעה לסיומה כשבאחד הלילות בהם טיפלנו במצלמות התעורר השומר, שלא קנה את הסיפור שמכרנו לו, שיתף בבוקר המחרת את העובדים שהזמינו משרד חקירות, אשר מצא את המצלמה הסמויה, דבר שעורר מהומה, שגרמה לתגובת שרשרת בחברה קדישא ת"א שפרנסה כתבות בעיתוני אותם ימים (ושווה סיפור שלם בנפרד).

הכותב, מיקי וילקומירסקי, תושב יבנה, חוקר ומרצה בארגונים וחוגי בית.

 בלש וקצין חקירות בימ"ר ת"א בעבר, משפטן בהשכלתו ובעליו של משרד וילקו חקירות.

 מייל: [email protected]    אתר: WWW.VILKO.CO.IL  


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה