לא רק בגדים וספרים: שתי תלמידות מיבנה מראות מה היא כוחה של הנתינה

לפעמים כל מה שצריך כדי לעשות טוב הוא קצת זמן פנוי, רצון לעזור ולב גדול. את זה גילו נוי אנגל ועלמה שושן, תלמידות קריית החינוך גינסבורג ביבנה, שבחרו במסגרת המעורבות החברתית שלהן להתנדב ב"ספסל הנתינה" ברחוב השרון בעיר.

ספסל הנתינה הוא הרבה יותר מנקודה שבה משאירים חפצים שאין בהם עוד צורך. מדובר ביוזמה קהילתית שמאפשרת לתושבים למסור פריטים במצב טוב, ולאחרים להגיע ולקחת את מה שהם צריכים, ללא תשלום.

על המדפים אפשר למצוא בגדים, נעליים, ספרים, משחקים, כלי בית, תיקי לימוד ופריטים נוספים, שחלקם אפילו חדשים לחלוטין. מאחורי המיזם עומדים מתנדבים ותושבים שדואגים לשמור על המקום מסודר, נקי ומזמין.

עבור שתי התלמידות, ההתנדבות הפכה במהרה להרבה יותר ממטלה במסגרת בית הספר.

"בהתחלה חשבנו שהספסל נוצר רק לתרומות, אבל גילינו מקום שמזמין את כולם, עם בגדים במצב מעולה, חלקם אפילו חדשים לגמרי, שמסודרים לפי קטגוריות", הן מספרות.

לדבריהן, דווקא הפעולות הפשוטות של מיון הבגדים, סידור המדפים ושמירה על ניקיון המקום מעניקות להן תחושת סיפוק גדולה.

"כשאנחנו באות להתנדב ולסדר את המקום, אנחנו מרגישות סיפוק ענק ושמחה אמיתית על הזכות לעזור לקהילה. לדעת שאנשים יכולים לבוא ולקחת פריטים כשהספסל נקי ומזמין זו הרגשה מדהימה. הסידור עצמו לא לוקח הרבה זמן, אבל הוא עושה שינוי עצום".

אבל לצד העשייה עצמה, השתיים מספרות גם על הצד האנושי של ההתנדבות ועל המפגשים עם תושבים שמגיעים למקום.

"בזמן ההתנדבות אנחנו פוגשות אנשים מקסימים שבאים לעזור ולסדר בלי שום תמורה, ובדרך תמיד מוצאים גם פריטים שמוצאים חן בעיניהם", הן משתפות.

סיפורן של נוי ועלמה ממחיש כיצד המעורבות החברתית של תלמידי העיר יכולה להפוך לחוויה משמעותית, כזו שמחברת בין בני נוער לקהילה ומעודדת אחריות, אכפתיות וערבות הדדית.

בסיום הן מסכמות במשפט שמבטא אולי יותר מכל את רוח המיזם: "אנחנו שמחות כל כך על ההזדמנות לתרום לקהילה, להכיר אנשים חדשים ולעשות טוב בשביל אחרים. לפעמים, מעשה קטן יכול לחולל שינוי גדול".

וביבנה, בזכות בני נוער כמו נוי ועלמה, הנתינה ממשיכה לעבור מיד ליד, ומלב ללב.