חבר על ארבע במרחב המוגן: כך ידידו הטוב של האדם מסייע לנו לצלוח את השהות בממ"ד

האזעקות ובעיקר הצורך להיכנס למקלט או לממ"ד במהירות, מלווה לעיתים קרובות בדופק מואץ, תחושת חוסר אונים, דאגה וסטרס. ואכן, השהייה במרחב המוגן תחת איום ביטחוני אינה רק אירוע פיזי, אלא גם אירוע פסיכולוגי , אשר מפעיל את המערכת הסימפתטית בגוף, האחראית בין השאר על יצירה של תגובות חרדה, המתבטאת  בדופק מהיר, נשימה שטחית ומתח שרירי. במציאות זו, בעלי החיים, ובפרט כלבים, אינם רק בני לוויה, אלא בעלי השפעה פיזיולוגית ופסיכולוגית מוכחת. בעל חיים הוא 'מווסת רגשי' טבעי.

פעולת הליטוף משחררת בגופנו אוקסיטוצין (הורמון הקרבה והאהבה), מעוררת את מערכת ההתקשרות הפסיכולוגית, אשר מופעלת במצבי איום וגורמת לנו לחוש ביטחון ומפחיתה את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ). בתוך מרחב סגור ורועש, המגע הפיזי עם חיית המחמד כדוגמת הכלב או החתול מספקת תחושת ביטחון ראשונית.

מעבר להיבט הפיזיולוגי ישנה גם חשיבות הכלב ככלי ל"קרקוע"  (Grounding) . ברגעי חרדה, המחשבות נוטות לנדוד לתרחישי אימה עתידיים. בעל החיים, מחזיר אותנו ל'כאן ועכשיו'. הריח שלו, חום הגוף והמגע מספקים גירויים חושיים שקוטעים את מעגלי החרדה ומחברים אותנו למציאות המיידית והבטוחה של הממ"ד.

היבט מרכזי נוסף הוא שינוי המיקוד הקוגניטיבי מחויות חוסר אונים לשליטה ופעולה אקטיבית.  טראומה וסטרס מוזנים מתחושה של חוסר שליטה. כאשר אנו נדרשים לדאוג לרווחת הכלב במרחב המוגן , להרגיע אותו או לוודא שנוח לו, אנו עוברים מעמדה פסיבית של 'קורבן' לעמדה אקטיבית של 'מטפל'. שינוי זה בהתנהגות ומעבר מחשיבה לפעולה, מייצרת שינוי בנרטיב הפנימי , אשר מחזק את תחושת המסוגלות  והחוסן אפשר לנהל את הלחץ ומשמש כגורם מחסן כנגד פיתוח של הפרעה פוסט טראומטית הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים. בנוסף,  הצורך לדאוג לבעל החיים, מסייע בשמירה על שגרה בתוך הכאוס. הצורך לדאוג למים, למזון , יציאה לטיולים בחוץ (בין האזעקות) מייצר 'איים של שפיות' ואפשרות להתאוורר. הכלב, שמגיב לאזעקה בדרכו, מאפשר לנו להוציא החוצה את הרגשות שלנו. כשאנחנו מרגיעים אותו, אנחנו בעצם מרגיעים גם את עצמנו.

לסיכום ניתן לומר כי ידידו הטוב של האדם הוא לא רק ביטוי. השימוש בבעלי חיים ככלי לחוסן במרחב המוגן הוא אינו 'פינוק', אלא אסטרטגיה פסיכולוגית מבוססת מדע. הקשר הבלתי אמצעי והלא-שיפוטי עם בעל החיים מאפשר לנו לשמור על רציפות תפקודית ורגשית גם כשהעולם בחוץ רועש. ואכן, בימים אלו, בעלי החיים הם שותפים מלאים לחוסן האישי והלאומי שלנו.