המימונה: חג של הכנסת אורחים ואהבת אדם

ב"ליל המימונה" המסורתי, נהגו יהודי מרוקו לערוך שולחן מלא מכל טוב של תקרובת מסורתית המורכבת ממעדני חלב וגבינות, פירות וירקות, דבש, תמרים, תופינים ודברי מתיקה, משקאות חריפים וקלים. את השולחן מקשטים בהרבה פרחים, ענפי זית, נענע, צלחת אחת מלאה קמח ופזורים בה מטבעות כסף וצלחת נוספת בתוכה דג חי. תקרובת זו מסמלת שפע וברכה, כי, הרי זו תחילת האביב ויהודי מרוקו ביקשו לאחל לעצמם ולכל מבקריהם: שתהא זו שנה של שפע והצלחה במעשי ידיהם.

יהודי מרוקו, רבניה וזקניה האמינו שאין לילה מוצלח להבעת איחולים, ברכות ותפילות, מאשר "ליל המימונה". המילה מימונה בערבית- מרוקנית משמעותה מזל,  

ברכה. באזורים אחדים במרוקו, נהגו משפחות להיוועד ביניהן ב"ליל המימונה", מלווות בתינוקותיהן ולערוך מעין "טקס שידוכין" בין התינוקות. הן מייעדות בת פלוני ולבן אלמוני, כדי שבהגיעם לפרקם יתחתנו ביניהם.

פרט חשוב: ב"ליל המימונה" גם למי שהיו לו דין ודברים עם חברו במשך ימות השנה, בלילה זה כולם מבקרים את כולם בבתיהם, ומאחלים איש לרעהו את הברכה המסורתית "תרבחו ותסעדו" (תזכו ותצליחו). מרימים כוסית לחיים וטועמים מהתקרובת המסורתית. ללמדך שב"ליל המימונה" הכול נסלח והכול נמחל.

למחרת היום, יום המימונה, ראשית האביב והפריחה, נוהגים יהודי המגרב לצאת עם בני המשפחה ועם החברים לחיק הטבע,לשדות ולמעיינות מים לבלות את יום המימונה במאכלים ובשתייה.

פירושים רבים למקור השם  מימונה

מימונה הינה שיבוש של המילה בעברית "אמונה" שנשתבשה בהשפעת השפה הערבית והכוונה: אמונה בגאולת עם ישראל ובשיבתו לציון. גם הצליל של שתי המילים זהה.

מימונה באה מהשם "מימון" אביו של הרמב"ם שהיה נערץ על יהודי מרוקו, ויום פטירתו חל ביום המימונה.

מימונה נגזר מהמילה הערבית "מימון" שמשמעותה מזל, ומאמינים שבלילה הזה השמים פתוחים לכל תפילה ובקשה.

                                              חג כשר ושמח

משה חזות

סגן ראש העיר

יו"ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו ביבנה.