מה שהתחיל בהזמנה ליום הולדת של נכדתי בגן הילדים, הפך לחוויה מרגשת ורוחנית מדהימה...

שלום נגר

מה שהתחיל בהזמנה ליום הולדת של נכדתי בגן הילדים, הפך לחוויה מרגשת ורוחנית מדהימה, שהחזירה אותי 50 שנה, לגן הילדים בירושלים של שנות החמישים. פתאום אתה מבין שערכים נשארים יקרים וחשובים לאורך ציר חיינו ואולי הם התשובה האמיתית לפתרון הבעיות החברתיות האלימות ועל אותם תחלואים שאנו סובלים מהם במציאות העגומה שלנו בשנים האחרונות.

שהנכדה המתוקה שלך מזמינה אותך ליום הולדת שלה בגן הילדים, אתה לא הולך, אתה רץ לשם. בשבוע שעבר הגעתי לגן "תלתן" בכדי לחגוג את יום הולדתה של נכדתי אליה.

בכניסה לגן, התנוססו פוסטרים גדולים של הצגות ילדים והרושם הראשוני שלי שזהו גן ילדים רגיל. גן מטופח ומסודר להפליא. עשרות זאטוטים ישבו מסביב על כסאות קטנים, הגננת זהבה קיבלה אותנו בסבר פנים יפות.

התיישבנו לנו בניחותא וחיכינו לתחילת החגיגה והיא אכן התחילה, אך מבחינתי זו הייתה חוויה מדהימה שלא דמתה לשום יום הולדת אחרת שלקחתי בה חלק. פתאום הבנתי שהגן שייך לזרם הממלכתי דתי ולא גן רגיל. הילדים החלו את היום בתפילה של בוקר, לא לפני שחילקו טליתות לכל הבנים בגן ומי עשה זאת? נכדתי הקטנה אליה בת כשש עם מאי ילדה נוספת שחגגה הולדתה באותו יום.

כמי שגדל בבית דתי ולא נשאר דתי זה היה פשוט הלם, הכיצד אני לא ידעתי שהיא במסגרת גן דתי שנראה כמו גן הילדים שלי לפני 50 שנה.

הקולות של הילדים הרכים נושאים תפילה בתפילה לבורא עולם, פשוט דמה לקולות של מלאכים. צמרמורת אחזה בכל גופי. הזמן כמו עמד מלכת, כאילו לא חלפו השנים הרבות מאז ביליתי בחדרו של המורי בילדותי.

אחרי התפילה עברו לחגיגות הרגילות ופתאום אתה שומע מוסיקה אחרת, שירים אחרים ולא עוד מוסיקה מועתקת מיוונית או ערבית אלא ישראלית לחלוטין. ושוב אני שואל את עצמי למה אני לא מכיר את המוסיקה הזו והילדים מכירים את השירים מתחילתם ועד סופם.

אני מביט סביבי ואני רואה בכל קיר של הגן דברים אחרים, בצד אחד תמונות של ואן גוך ואומנים נוספים, בקיר אחר תמונות מהתנ"ך עם לוח ספירת העומר ואני מתחיל להבין, שבגן הזה, הילדים מקבלים הכל, גם ערכים יהודים וגם ידע על העולם הגדול. אני רואה ילדים שמחים אבל רגועים ובלי היפר אקטיביות שראיתי במסיבות אחרות. קולה של הגננת נשמע בגאון ואף אחד לא מפריע. אני מבין שדרך ארץ היא חלק מהחינוך שמקנים לפעוטות בגן כזה. זה דבר מרענן, אחרי האלימות שאנו שומעים ורואים אצל צעירים בכל המסגרות של החינוך הרגיל. החגיגה הסתיימה והילדים ישבו לאכול, לא לפני שאחד הילדים ברך בדיוק כמו כל מבוגר שעושה זאת. השיא הגיע לאחר הארוחה, שכל ילדי הגן ברכו את ברכת המזון ואני שומע את נכדתי הקטנה מברכת את ברכת המזון בדייקנות מרובה. אני שוב שואל את עצמי איך לא ידעתי על כך. פתאום אני מתחיל להבין שגם אני צריך לחזור למקורות, שגם במסגרת המשפחתית אני צריך לחזור לערכים הטובים שגדלתי עליהם ואפשרו לי לחיות בעולם נקי יותר כל השנים. אנחנו מחפשים את הפתרונות לבעיית האלימות המוחצנת, הראוותנות וחוסר היכולת שאנו רואים כיום אצל בני נוער במיוחד ולא מבינים שבכדי לפתור את הבעיות, אנו זקוקים לאנשי חינוך טובים מהגיל הרך עם ערכים שהיו טובים ונשארו כאלה ואנו הדחקנו אותם הצידה.

אחרת אנו מספקים עבודה לעובדים סוציאליים, פסיכולוגים, שוטרים ותרופות כמו ריטלין, בכדי לנסות למזער נזקים. לפעמים כדאי רק לחפש במקומות הנכונים והם המקורות שלנו כיהודים.

לסיום אני רוצה להביע את הערכתי הרבה כאדם, לגננת זהבה ועוזרת הגננת סמדר שנגלו לעיני כמחנכות מדהימות, שמטרתן חינוך הילדים לערכים שיהפכו אותם לבני אדם טובים ולא רק להישגיות בלימודים.

צריך לזכור שמטרתה של מערכת החינוך היא לחנך בני אדם ולא סוג של מפעל לציונים.

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה