הלכות ומנהגי חג השבועות

מדוע אוכלים מאכלי חלב בחג?

בחג-השבועות נוהגים לאכול גבינות ומאכלי חלב. אחת הסיבות לכך היא, שכאשר ניתנה לבני-ישראל התורה, ובה נצטוו על דיני הכשרות, התברר שאין להם בשר כשר, מכיוון שהכנת בשר כשר דורשת סכיני שחיטה מיוחדים וכן יש צורך להשרות את הבשר במים ולמלחו במלח, וכל זה דורש זמן. לכן אכלו ביום זה מאכלי חלב

אך יש לזכור כי נצטווינו בתורה (דברים טז) "ושמחת בחגך". חז"ל פירשו: "אין שמחה אלא בבשר". בזמן בית-המקדש הדבר היה בגדר חובה, וכיום הוא רק בגדר מצווה. מי שנמנע מלאכול בשר בקר או צאן, ישתדל לאכול בחג בשר עוף. ולכן צריך  לאכול סעודות בשריות  ולהיזהר  ולהמתין שש שעות בין הבשר לחלב ולכן יש הסועדים בבוקר ארוחה חלבית ולאחר מכן סעודת חג בשרית

מדוע ערים בליל שבועות?

משום שרבים מבני-ישראל שכבו לישון בלילה שלפני מעמד הר-סיני, ושנתם היתה מאוד נעימה ומתוקה, עד שהקודש-ברוך-הוא היה צריך להעירם משנתם. כדי לתקן זאת אנו נוהגים להיות ערים כל הלילה ולעסוק בתורה. רבים נוהגים  לומר את תיקון ליל השבועות המשמש תמצית לכל התורה.

מדוע מקשטים בירק את בתי הכנסת?

בקהילות רבות נהוג לקשט את בית-הכנסת בענפי אילנות. אחת הסיבות לכך היא, כדי להזכיר את הר-סיני שהיה מכוסה ירק, לכן ציווה הקדוש-ברוך-הוא להרחיק את הצאן והבקר מההר. אין לשטוח בבית עשבים או ענפי אילן ביום שבת, ומי שרגיל להניחם יעשה כן ביום שישי.

תפילת ערבית ערב חג

יש הממתינים להתפלל ערבית של חג עד לאחר צאת הכוכבים, כדי שיושלמו מ"ט ימי ספירת-העומר "תמימות תהיינה", לפני שנכנס יום-טוב. אך לדעת  הילקוט יוסף שאפשר להתפלל מבעוד יום כמו בכל השנה אך לעשות קידוש בארץ ישראל רק לאחר צאת  הכוכבים.

תפילה של יום-טוב. בשמונה-עשרה מוסיפים: "ותודיענו", ואם שכח – אינו חוזר. נשים הנוהגות להתפלל ערבית, יתפללו תחילה ואחר-כך ידליקו את נרות החג. אשה שאינה מתפללת צריכה לומר קודם שתעשה מלאכה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", וכן מי ששכח 'ותודיענו'.

 הדלקת נרות:

יש להכין בערב שבת שני זוגות פמוטים. אחת לערב שבת, ואחת לליל יום טוב. את נרות השבת ידליקו בערב שבת כרגיל. ואת נרות יום טוב צריכה האשה להדליק אחרי "צאת הכוכבים" ואחרי שאמרה בתפילת ערבית "ותודיענו" או שאמרה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".

אין להדליק נרות חג לפני צאת השבת  לפני 20:21  אך יש הנוהגין להדליק כאשר כל בני הבית נמצאים לפני עשית הקידוש. הברכות: 'להדליק נר של יום-טוב'  ו'שהחיינו'. לדעת הרב עובדיה יוצאת בשמיעת הברכה בקידוש

יש להדליק מערב יום שבת נר נשמה גדול, על מנת שיוכלו להעביר ממנו אש לצורך הדלקת אש ביום טוב, ובמיוחד לצורך הדלקת נרות של יום טוב בליל יום טוב במוצאי שבת.

קידוש:

סדר הקידוש – יקנה"ז: יין (ברכת הגפן), קידוש ('אשר בחר בנו...'), נר ('בורא מאורי האש')⁴, הבדלה ('המבדיל בין קודש לקודש'), זמן (שהחיינו).

"בהבדלת מוצאי-שבת-קודש שחל ביום-טוב, יש הנוהגים שלא לקרב הנרות ואין מאחדים השלהבת שלהם, וכן אין מביטים בציפורניים. ורק בעת ברכת 'בורא מאורי האש' מסתכלים בנרות כמו שהם כל אחד בפני עצמו".ובכל מקרה לא מדליקים נר מיוחד להבדלה.

אסור להוציא אוכל קפוא מהמקפיא ביום שבת בכדי שיופשר לסעודת יום טוב. אין שום היתר לערוך את השולחן ביום שבת לצורך החג, וכן אין לחתוך סלט או להכין שאר מאכלים משבת לצורך החג

מצוות שמיעת עשרת הדיברות בחג

בחג-השבועות בבוקר קוראים בבתי-הכנסת את עשרת הדברות מתוך ספר-התורה. כל הנוכחים עומדים על רגליהם ומקשיבים לקריאה. חכמינו אמרו, ששמיעת עשרת הדברות בשבועות נחשבת לנו כאילו אנו עומדים לפני הר-סיני ושומעים את עשרת הדברות מפי הקדוש-ברוך-הוא.

הרבי מליובאוויטש עורר להביא לבית הכנסת, בחג השבועות, ילדים ואף טף, לשמוע את קריאת עשרת הדברות. לילדים יש מעמד מיוחד בחג השבועות. בזכותם ניתנה התורה לעם-ישראל, כאשר המבוגרים התחייבו לקב"ה כי "בנינו ערבים בעדנו" - שנקיים את התורה. בעת קריאת התורה נקשיב לקול הקורא בתורה ונרגיש כאילו אנו עומדים עכשיו מול הר-סיני ושומעים את עשרת הדברות מפי האלוקים.