אי אפשר לנחם אב ואם שאיבדו בשנייה אחת את בנם האהוב * שוקי דנינו, אביו של נהוראי ז"ל, לא יכול להפסיק להתגעגע ולוקח כוחות דווקא מהבן התאום שילה * ראיון בלעדי

מורן סקיטל וגילה לוי

"אני אקום ולא אראה אותו? לא אדבר איתו יותר? עם מי אני אדבר?", זו השאלה הראשונה שנשאל שוקי דנינו על ידי בנו שילה, אחיו התאום של נהוראי דנינו ז"ל, כמעט בן 13, שנפטר ביום שלישי מפצעיו האנושים.

נהוראי ושילה היו שניים שהם אחד. תאומים זהים שרק נקודת חן על הלחי מבדילה ביניהם. "היה להם חיבור מושלם, ומשלם נשאר חצי. אנחנו מנסים לעבוד באופן מיידי על החצי שנשאר, להשלים לו את החלק החסר. לגרום לו להרגיש שלם, שנהוראי תמיד איתו, שלא קרה משהו שהוביל לתוצאה חצויה", מסביר האב שוקי בהמון כאב.שילה בנשיקה לאחיו האהוב נהוראי ז''ל

שוקי מספר שנהוראי היה ילד מאוד אהוב ואהוד, ילד עם נשמה שמחה שתמיד רצה לעזור ולתת תמיכה לכל מי שהיה צריך. באמצע דבריו נעצר לפתע שוקי כשקולו חנוק. "קשה לי לדבר עליו בלשון עבר", הוא מסביר. "בזמן הקצר שנהוראי חי הוא ניהל אורח חיים של בגרות, התעניינות סביבתית וסקרנות. הוא ילד שאנשים אהבו מהרגע הראשון שפגשו אותו".

מה הוא הכי אהב לעשות?

"כדורגל היה אהבת חייו, אחרי המשפחה. הוא שיחק בקבוצת הנוער של מכבי יבנה ולא היה מוכן לאחר לשום אימון או למשחק".

למה הכי תתגעגע?

"לדמות שלו, שלא תיעלם מהעיניים ומהמחשבה. אין מצב להכיל טרגדיה של לאבד ילד לפני בר המצווה, הוא כל כך חיכה לרגע הזה".משפחת דנינו ברגעי אושר אחרונים

טוב שם משמן טוב

המשפחה יושבת שבעה בביתם ברחוב האורן פינת האלון. הגעתי בשעות הבוקר ובכל זאת תנועת האנשים שהגיעו להביע תנחומים לא פסקה. האמא איריס קיבלה את פנינו, אך לאחר מכן נכנסה לתוך הבית. היא לא חשה בטוב. האב שוקי יחד עם הבן שילה ישבו בחוץ וקיבלו את פני הבאים שביקשו להשתתף בצערם, מהמורה לספורט של נהוראי ועד חברים של המשפחה וחברים משותפים של נהוראי ושילה.

עוד לפני שהתחלנו, שוקי מבקש להדגיש דבר אחד חשוב: "טוב שם משמן טוב. זו הפתיחה שלי לכתבה. הראיה לכך שכל עם ישראל התחבר סביב השם הזה".

בתוך כל הכאב העז פרצה החוצה גם נקודה של אור. "נולד לי נכד", סיפר לנו שוקי בגאווה. יום אחרי שנהוראי נקבר, אחותו שני ילדה בן. "הגיעה נשמה חדשה. בורא עולם הכניס לנו שמחה לתוך העצב. ביד אחת הכאיב ובשנייה ליטף", הסביר שוקי את הנחמה באמונה, והוסיף כי "צריך להתמודד עם אמונה, לא עם הגשמיות שיש בה רק כאב. רק ככה ננצח ויהיה לנו יותר קל".הלוויה של נהוראי

כעת שילה מתיישב לידינו. מופנם, שקט ומאזין לכל מילה שנאמרת. שוקי מפנה אליו את תשומת לבו, מחבק אותו ואומר לו: "כשאתה לידי, נהוראי איתי, איתך ועם כולם. לא כל אמא זוכה לתאומים, קיבלנו מתנה. אתם שניים כמו אחד ואחד כמו שניים. זו המשמעות של תאומים. אם השם עשה את זה והחליט ככה להביא לנו שתי מתנות, עכשיו הוא החליט שהוא רוצה בחזרה מתנה אחת".

איך אתם מחזקים אחד את השני?

"שילה חזק והוא מחזק אותי, ואני אותו", אמר שוקי, והוסיף ששילה שאל אותו אם הוא מצליח לישון בלילה. "עניתי לו: 'אם אתה מצליח לישון בלילה, אז גם אני יכול לישון בלילה'", שיתף שוקי.

ככה הגורל רצה

חגיגת בר המצווה לה חיכו התאומים אמורה הייתה להתקיים ב-14 במאי, אך שילה יחליף את החגיגה הגדולה והשמחה בעלייה עצובה לתורה בבית הכנסת.האחים שילה ונהוראי

שילה נמנע כמעט מלדבר, אך בכל זאת היה משהו שחשוב לו לציין: "תודה לכל החברים שבאים לפה, מחזקים ומדברים איתי".

הלב נשבר. יש תחושה שבתוך הילד הקטן, שאיבד את החצי השני שלו, יש אינסוף רגשות והרבה חששות. כשהתמונות שלו ושל נהוראי מיום הצילומים היו לנגד עיניו, כדי לבחור תמונות לכתבה, ידע בדיוק מה הוא מרגיש וידע איזו תמונה הוא רוצה, גם אם היא לא הופיעה שם. "יש תמונה שנהוראי נותן לי נשיקה על הלחי, אותה אני רוצה", אמר.

במשך שבוע שלם כל הציבור התפלל לשלומו של נהוראי.

"ההתחברות וההתעניינות של כולם הביאה למשפחה כוחות עצומים והקלה חשובה ברגעים הקשים בבית החולים, שם לא עצמנו עין וקיווינו שהנס יתממש ויתגשם", אמר שוקי, והודה לעם ישראל שנרתם והתפלל לרפואתו ולהחלמתו. "בפרט לעיר יבנה שהפכה למשפחה אחת חמה וגדולה", ציין והוסיף כי "כולם עשו את המקסימום כדי שתהיה תוצאה חיובית, אבל יש בעל בית לעולם שגזר את מה שגזר. אני מודה גם לראש העירייה צבי גוב ארי שהגיע לבקר ותמך במשפחה".

לקראת סיום הריאיון אני מנסה לגעת ברגעים הכי כואבים, לנסות ולשחזר את מה שקרה באותם רגעים בהם נהוראי התהפך עם רכב הבאגי בדיונות, במהלך צילום סרטון לבר המצווה ונפצע באורח אנוש.

"זו תחושה היסטרית, שאין לך כלים כהורה לעזור לבן שלך. הייתי בלחץ מאוד גדול רציתי לקוות לסוף טוב", נזכר שוקי בכאב.

מה בדיוק קרה שם?

"אנחנו כמו כל משפחה שיש לה מחשבה טובה לצלם קליפ לילד לפני הבר מצווה, כשהיא משתדלת לכבד ולרצות את הילדים. אנחנו הורים שרוצים שיהיה לילדים טוב וזיכרון לבר מצווה. זה מה שהילדים בחרו לצלם. רק רצינו לרצות אותם ולכבד את רצונם מהצד החיובי, כמו כל הורה בר דעת.

"לא חשבנו שזה יתגלגל לתוצאה הזאת, אחרת לא היינו פועלים ככה". שוקי מתרגש ועוצר את דבריו. אחר כך ממשיך: "תגידי לי, יש הורה שינסה לעשות רע לבן שלו? כיבדנו את רצונם וזה החלק המינימאלי והראשוני שאפשר לתת לילד לפני בר מצווה. בעצם המשפחה היא שספגה את המכה הכי כואבת, היא הראשונה שהופתעה מהמצב הזה, שהקערה הפכה את פיה".

יש מסר שהיית רוצה להעביר לאחרים?

"קודם כל לבקש מההורים לשים לב לילדים שלהם, שילמדו מהתוצאה שקרתה לנהוראי. הייתי מבקש שאם כבר ההורים חושבים על צילום קליפ באותם כלים ארורים, ככה אני קורא להם, שזה יהיה עם השגחה צמודה. למרות שגם אנחנו היינו עם השגחה צמודה, אבל זה נגמר ככה כי ככה רצה הגורל.

"אני פונה למשטרת ישראל שתעשה הכל כדי שמצב כזה לא יחזור, שיפעילו את כל המערכות המתאימות כדי לעקור את התופעה מהשורש. צריך להוציא חוק בכנסת שאסור לנהוג על הדבר הזה בשום מקום, זה רכב חקלאי ותו לא".

מה הזיכרון האחרון שלך מנהוראי?התמונה האחרונה לפני התאונה

"בתחילת אותו יום של צילומים, נהוראי כל כך התלהב והשתדל להיות הכי יפה שאפשר בשביל התמונות לאלבום הבר מצווה".

אם היית יכול לומר לו דבר אחרון, מה היית אומר?

"שהמשפחה אוהבת אותו, מחבקת ושהוא תמיד יישאר בלב. שאנחנו מבינים ומרגישים שהוא יודע שכל מה שעשינו, עשינו רק בשביל שיהיה לו טוב. שאם היה צל של ספק שלילי, לא היינו שם. כמו ההכנות לעלייה לתורה, הקליפ היה חלק מהפאזל של הבר מצווה. התוצאה הטרגית לא הייתה בידיים שלנו, זה גזרה משמיים שאולי מנעה אסון בעיר ונהוראי בלם את זה בגופו".

 

הכתבה המלאה מחר בעיתון "יבניתון"


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה