"אותך יוני, אלוהים חיבק"



יבנה כואבת את מותו הטראגי של יוני שקד ז"ל * סיפורו של אדם צנוע, שהקים משפחה לתפארת, ייסד חברה מצליחה ומשגשגת בתחומה, והקדיש אמצעים ומשאבים רבים לתרומה ותמיכה במוסדות חינוכיים, משפחות שכולות ופגועות ואוכלוסיות חלשות, וכל זאת בנדיבות וענווה

"באחת השיחות הרבות שהיו בינינו לימדת אותי את התובנה הבאה: 'חברים זה המשפחה שאנחנו בוחרים'. לקח לי זמן לעכל את המשמעות המדהימה של המשפט הזה. אני מרגיש עכשיו כמו אח שכול, ואני בטוח שרבים שותפים להרגשה זו. יש האומרים, שכשאדם נולד אלוהים נוגע בו. אותך יוני, אלוהים חיבק". במילים מרגשות אלו נפרד השבוע אילן רותם מחברו הקרוב יוני שקד, שהיה מוכר ואהוב על ידי רבים ביבנה (ולא רק בה) ונפטר בנסיבות טראגיות והוא בן 59 בלבד. יוני שקד ז''ל

שקד ז"ל נולד בשנת 1954 בקיבוץ כפר מנחם, בן זקונים להוריו אריה ואסתר ז"ל ממקימי הקיבוץ ואח צעיר לאוכמה ושלומי. הוא גדל והתחנך בקיבוץ ובתיכון האזורי "צפית".

בשנת 1972 התגייס לצה"ל ושירת כקצין קרבי בחיל התותחנים. כמו מרבית בני דורו השתתף במלחמת יום כיפור ונלחם בחזית הדרום. לאחר שחרורו מצה"ל, חזר יוני לקבוץ, ועבד בענף גידולי השדה. במקביל, החל בלימודי כלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות ברחובות.

בשנת 1982 התחתן עם דורית, בת קיבוץ נחשון, ובהמשך נולדו שלושת ילדיהם: הבכור עומר, שקיבל לאחרונה תואר מהנדס בטכניון; עינת, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת בן גוריון; ועמית בן הזקונים, המשרת כמפקד טנק בחיל השריון, וביום העצמאות האחרון קיבל מנשיא המדינה תעודה של חייל מצטיין. המשפחה התגוררה ביבנה בשכונת נווה אילן.

תרומה בצנעה

לאחר סיום לימודיו, התקבל יוני לעבודה באגף התקציבים של משרד האוצר, משם עבר לעבוד ככלכלן בחברת דיגיטל. לאחר מכן עבר לקואופרטיב "אגד" לתפקיד של מנהל הכספים. עם סיום עבודתו באגד, הקים יוני ביחד עם חברו אמנון אייכלברג את חברת "עדליא", שעיקר עיסוקה הוא בתחום הפרטת התחבורה הציבורית בישראל וביצוע רפורמות משמעותיות במשרדי ממשלה שונים כמו משרד הביטחון ומשרד האוצר, רשות המים ועוד. רכיבה בעדולם כחלק מאירועי השנה העשירית להיווסודתה של חברת עדליא

בחברת "עדליא" מועסקים 40 עובדים, אקדמאים, רובם בעלי תואר שני במגוון תחומים. יוני, כמייסד ומנכ"ל משותף בחברה מיום הקמתה, היה בקשר אישי מתמיד עם כל אחד ואחת מהם, ודאג להם כאילו היו ילדיו שלו.

במהלך השנים שמר יוני על קשר עם הקיבוץ בו נולד וגדל ועם רבים מחבריו, כמו גם עם בנים שעזבו את הקיבוץ, ולכולם ביקש לסייע, לתמוך ולתרום מיכולותיו וכישוריו המקצועיים.

בין לבין, הקדיש יוני זמן רב כמו גם אמצעים ומשאבים רבים לתרומה ותמיכה במוסדות חינוכיים, משפחות שכולות ופגועות, אוכלוסיות חלשות, וכל זאת בנדיבות ורוחב לב בלתי רגילים מצד אחד, אך גם בשקט, צניעות וענווה מהצד שני.

יוני היה מעורב בפעילות ציבורית וקהילתית, כמו עזרה מקצועית בתחום התחבורה הציבורית לעיריית יבנה, סיוע וליווי מקצועי לקיבוצים חלשים והתנדבות למגוון תפקידים בפארק המים ביבנה.

בין תחביביו, הוא אהב לטייל לרוחבה ולאורכה של המדינה, כולל טיולי ג'יפים, מרתוני ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה ועוד.

ביום רביעי שעבר נפטר בביתו ביבנה בנסיבות טראגיות והובא למנוחת עולם בקיבוץ כפר מנחם שכל כך אהב.

טיול אחרון

"דורית, עומר עינת ועמית, לצערי לא היה לי את הכבוד שאתם תכירו אותי", ספד לו חברו יהודה אלבז, "אני מכיר אתכם דרך יוני והקרבה המיוחדת שלו עם משפחתו.  הכרתי את יוני לפני יותר מעשרים שנה כשהיה מנהל המחלקה הכלכלית באגד ובהמשך מנהל כספים של אגד ובעלים של עדליא. יוני לא ערבב בין עולם העבודה לעולם המשפחה. יחד עם זאת, נהג עם חבריו לעבודה כאל בני משפחה!  הקשבה, מתינות, מקצועיות, שיקול דעת ויישוב הדעת כל כך אפיינו אותו, שהבשורה הפתיעה אותי באופן מוחלט. אהב לטייל ברחבי המדינה

"לאחרונה הרגשתי רק שיש אצלו איזה לחץ, חשבתי אולי בגלל העבודה, אז ארגנו יום כיף כזה של טיולים ויקבים ביום חמישי שעבר. היה נפלא! טוב שיוני לא ביטל את הטיול, טוב שאולי הצלחנו לגרום לו קצת נחת! יהיה זכרו ברוך".

חבר קרוב אחר, אלי בליליוס מחברת "סופרבוס", סיפר: "הכרתי את יוני כאשר עשינו את צעדינו הראשונים בענף התחבורה הציבורית לפני כ-12 שנים. חוכמתו וניסיונו האדיר הביאו להצלחת הרפורמה המקיפה שנעשתה בענף התחבורה הציבורית, וקשה לחשוב כיצד היו נראים הדברים בלעדיו. יותר מכל היה יוני אדם מקשיב וחבר טוב לעת צרה, שתמיד דלתו הייתה פתוחה בפני כל אחד בנושאים מקצועיים ובעיקר בנושאים אישיים.

"קשה עדיין לדבר על הנצחת זכרו, אך אני מתחייב לפעול יחד עם חבריי בענף למטרה זו, ובטוח שנמצא את המקום הראוי לעשות זאת כדי שכולנו נזכור את פועלו של יוני, הן בענף התחבורה ובמיוחד בתרומתו לזולת".

בבית הספר הרמב"ם בעיר לוד, להם תרם וסייע ככל יכולתו, היו המנהלת וצוות המורים והעובדים המומים וכואבים את לכתו בטרם עת. "יוני היה לנו כעוגן, דאג לתלמידים כאילו היו ילדיו", סיפרו בבית הספר, "יוני הפעיל בבית הספר בשנים האחרונות חוגים מגוונים שתרמו רבות לקידומם של התלמידים מההיבט ההישגי ומההיבט הרגשי. השבוע הילדים מסיימים קייטנה שאותה מימן יוני לרווחת התלמידים שאותם רצה להשאיר בסביבה חמה תומכת של בית הספר. אנו משתתפים בצער המשפחה המקסימה שאותה עדיין לא הספקנו להכיר".

"ראיתי אותך במצבים שונים, בארגונים שונים, ותמיד עמדו לך זכות התבונה והיושרה", ספד ליוני חברו אילן רותם, "לעתים אף שילמת מחיר כבד על עמידתך ודבקותך בעקרונות בהם האמנת, ובזכות זה אהבתי והערצתי אותך. שוחחנו לא פעם על הילדות בקיבוץ, הלינה המשותפת וההשלכות מכך על הקשרים בין ההורים והילדים. השקפתי מהצד בהערכה רבה כיצד בנית וטיפחת את הקשר עם ילדיך שלך, וכיצד ניסית לעטוף אותם בדרכך שלך, כמו אימא פולניה. 

"מניסיוני הרב איתך למדתי, שגם אם לפעמים לא הבנתי מדוע עשית דבר זה או אחר, האסימון ירד לאחר פרק זמן ועל פי רוב השתכנעתי גם בדיעבד ברציונל שלך. אני מבין שאולי עם חלוף הזמן נבין יותר, ואולי גם הכאב יפחת. נכון לעכשיו – אין ניחומים".


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה