שרה מאהבה

"אני אלחם עד שאצליח. לא אפסיק עד שאני אגיע לשם, אני אעשה הכול בשביל להיות זמרת", אומרת מור מזוז (18) ועיניה נוצצות.

אנו נפגשות בבוקר יום שמשי נעים. היא משרתת במסגרת השירות הלאומי ומטפחת את החלום לשיר. למרות חוויותיה באודישנים מלחיצים ומאכזבים מבחינתה, היא לא מפסיקה לשיר. "אני זוכרת את עצמי שרה מגיל מאוד קטן, בכל דבר שאני עושה", היא אומרת. למרות זאת, לקח לה זמן עד שחשבה שהיא באמת מסוגלת לשיר בפומבי ולגרוף מחמאות. 

"למדתי בבית ספר דתי לבנות בשם 'צביה' בבת ים, ויש בו מסורת שנקראת 'אולפיזמון'. כל שכבה כותבת שירים ולחן, והבנות שרות או רוקדות. עושות הופעה. התחלתי בעצם משם, בהתחלה קולות רקע ואחר כך קיבלתי סולו, ולאט לאט שרתי בטקסים". 

איך הסביבה קיבלה את זה? בחברה הדתית בנות אמורות לשיר?

"בנות דתיות יכולות לשיר, אבל רק בפני בנות אחרות. אנחנו בית ששומעים בו מוסיקה. אנחנו דתיים אבל פתוחים, אז אין בעיה עם זה. רק בית הספר התנגד. היו מורות שלקחו אותי לשיחה על זה שבעתיד, כשאהיה זמרת, אשיר רק לפני נשים. כשהתנגדתי לכך, הן אמרו שאם ככה אז הן לא ישמעו אותי. עניתי שזו בחירה שלהן".

זה כיף לקבל מחמאות על שירתך?

"יש אנשים שאוהבים את הקול שלי, אמרו לי שהוא עושה להם צמרמורת וזה כיף לשמוע את המחמאות. יש הרבה חברות שמבקשות ממני לשיר, הן אומרות שזה מרגיע אותן. אמרתי למורות שאני מאמינה שמתנות לא נותנים סתם. אני חושבת שלא הבינו אותי בבית הספר". 

תשירי גם לפני גברים?

"אני אשיר בפני כולם. אני רוצה להצליח, ולא שומעים על זמרות דתיות ששרות רק לנשים. אני רוצה שיכירו אותי, שיכירו את מור מזוז. אני לא רוצה תהילה, אני פשוט רוצה להצליח".

מה ההבדל?

"נינט מפורסמת, זה אומר פפראצי. רמי קליינשטיין פשוט מצליח. הוא מוכשר הוא זמר עם שם גדול ומצליח מאוד".

קליינשטיין גם כותב ומלחין. ואת?

"אני כותבת בעיקר סיפורים קצרים, אולי בעתיד מי יודע".

הלב נפל לי

בימים אלו משתתפת מזוז הצעירה בתחרות אינטרנטית הנושאת את השם "התגלית שלנו", בסופה יזכה המנצח בהקלטת סינגל. אל התחרות הגיעה לאחר שהרשימה את אחד ממארגניה. "זה היה במסגרת ה'הכתרה'. הכתרה זה משהו שבנות כיתה י"ב עושות בסוף השנה. הן חוסכות כסף ועושות מופע שלם על במה. אני הייתי השחקנית ראשית, ביצעתי דמות גברית וזו הייתה הצגה שכתבנו את כולה".

במסגרת המופע, הקליטו התלמידות שירים באולפן ההקלטות של ליאור מנור, ששותף במיזם המוסיקלי העורך את התחרות המדוברת. 

מה שרת?

"אני שרתי את 'היא יודעת' של נינט טייב בקול גברי של הדמות ששיחקתי, ואמרתי לליאור שאני רוצה לעשות קולות שניים נשיים לשיר שלי והוא הסכים. באמצע השיר הוא עצר את ההקלטה, ואמר שהוא רוצה להחתים את מור הבן ואת מור הבת. אמרתי לו שאני לא בת 18, אבל השארתי לו את הטלפון שלי. אחרי חצי שנה, לפני שהתחרות התחילה, הוא התקשר ונכנסתי לתחרות".

במסגרת התחרות, בה המנצח/ת הגדול/ה יוכרזו בשבוע הבא 1 בינואר, הקליטו המתמודדים שירים איתם הם בחרו להתחרות באולפני המיזם. השירים עלו לדף הפייסבוק של התחרות, קהל השומעים מקשיב לביצועים ומצביע. מי שכאמור יקבל את כמות הקולות הגדולה ביותר, יזכה בהקלטת סינגל.

נכון ליום חמישי בבוקר (אתמול) מובילה מזוז ובפער משמעותי: בינה לבין המועמד השני עומדים לא פחות מ-1,993 קולות. מור שרה את "אל העולם שלך" ו"אהבה בת 20".

מור, את מובילה בהפרש ניכר. איך את מסבירה את זה?

"הייתי על 1,800 לייקים ופסלו אותי, כי אסור לייקים מחו"ל והדודים שלי גרים בצרפת. אז הורידו אותי לאפס, אבל החלטתי לא לתת לאף אחד ליהנות מזה וכל המשפחה בארץ והחברים עבדו קשה ועליתי חזרה למעלה. מי שאוהב אותי עושה לייק". 

מה את חושבת על המתחרים?

מזוז מחייכת. "יש להם צבע קול מעניין . קשה לי לענות על זה כי אני לא מקצוענית".

איך היה להקליט באולפן? זה נשמע מפחיד.

"פעם, כשהייתי מופיעה בבית הספר, ממש חששתי, הלב נפל לי. אבל עם הזמן זה עובר, מתרגלים וכמובן נהנים".

הדממה שבבמה

מלבד שירה, מצטיינת מזוז גם בתחום האמנות היוצרת, מקצוע בו נבחנה במסגרת בחינות הבגרות, מקצוע בו נראה כי חשה בטוח להביע את דעתה ללא סייגים. "בפרויקט הבגרות הייתה תצוגה של העבודות שלנו, ובוחנות מגיעות ושפטו את היצירה. אני עשיתי יצירה על המציאות שלי והחלום. הכנתי במה שמאחוריה יש ריבוע שהוא מקלחון ועל הבמה יש גיטרה ותופים, ועליה דמות של בחורה דתייה עם איקס בפה והמיקרופון העומד הוא דוש. במקלחון במקום דוש יש מיקרופון. במקלחת מתנגנים שירים שלי וכתוב 'הכניסה לנשים בלבד'. קראתי לעבודה 'הדממה שבבמה'. הדמות היא בעצם אני, כמה שרציתי לשיר בתיכון לא יכולתי, והמציאות היא במקלחת, רק שם זה אפשרי. לקחתי את זה למקום של הדת".

איך קיבלו את זה בבית הספר? זו ביקורת נוקבת.

"מאוד אהבו את היצירה וזכיתי גם בתחרות ארצית איתה. די בהתחלה אמרתי למורה שזו ביקורת שלי. אני לא יכולה לשיר כי אני דתייה, ויש נשים ששרות והן דתיות כמו אופיר בן שטרית (מגמר העונה השנייה של 'דה ווייס'). לא סתם קיבלנו מתנה. אפשר לפרש את זה בהרבה דרכים". 

יש בך כעס?

"השלמתי עם המצב. באתי לבית ספר דתי, אני צריכה לכבד וזה מה שעשיתי. על היצירה הסתכלו בבית הספר כהשלמה שלי עם המצב ולא כביקורת".

בלי ריאליטי

מי שעדיין לא עשה את הקישור המתבקש, נבהיר זאת כעת: מור היא בת לאחת המשפחות הבולטות בעיר, בעליה של רשת הסופרמרקטים הנושאת את שם המשפחה, נכדתו של אליהו מזוז חבר המועצה לשעבר, בתו של איציק חבר המועצה לשעבר, ואחות לחבר המועצה המכהן אלי מזוז.

יש לכם רשת סופרים מצליחה ביבנה והמשפחה מעורבת מאוד בפוליטיקה המקומית. קיים איזשהו לחץ לבחור באחד מהתחומים?

"לא חשבתי על המועצה או על לעבוד בסופר. הראש שלי נמצא רק בשירה. להצליח במוסיקה ובמשחק זה מה שמעניין אותי".

מה אומרים במשפחה?

"המשפחה מאוד מעודדת אותי להגשים את כל שאיפותיי, עוזרים לי בתחרות. בסופר עבדתי רק בגיל צעיר, זה לא משהו שאעשה בעתיד, אני מקווה, רק מוסיקה. זה החלום".

מה עם כוכב נולד, אקס פקטור, דה ווייס?

"נבחנתי בעונה השנייה בדה ווייס, אבל לא עברתי את השלב הראשון, שאותו לא רואים בטלוויזיה. זה מאוד ביאס ושבר אותי. אחרי זה ממש לא חשבתי על כיוון של שירה ואז הגיעו האודישנים לאקס פקטור. חברה רשמה אותי, וכשנכנסתי להיבחן היה מישהו שהיה אחריי בתור, בגילי בערך. הוא היה לבוש טוב, חתיך והכול, וכשיצאה אחת המפיקות היא אמרה לו 'אל תדאג, אתה תעבור כי אתה עובר מסך', ואיך ששמעתי את זה ממש לא התחשק לי להיכנס לאודישן". 

זה לא איזשהו חוסר ביטחון אצלך?

"אני לא חושבת. נכנסתי לאודישן וזה היה מאוד מכני ומהיר. הבנתי כבר שאני לא עוברת והחלטתי שאני לא צריכה את התוכניות האלו. אם לא רוצים אותי אני אצליח לבד".

למה את חושבת שלא עברת?

"לא יודעת, אולי לא הייתי מספיק טובה".

מתייעצים בווטסאפ

במטרה להתקדם ולהתפתח מתכוונת מזוז לפתוח בלימודי פיתוח קול ובהמשך בלימודי משחק. "אני מאוד אוהבת לשחק, מחזות זמר זה מאוד אני", היא אומרת.

את מודעת לזה שמדובר בעולם מאוד קשה.

"נכון, אני יודעת", היא מחייכת, "ואני אלחם עד שאצליח. אני אכנס במה שצריך כדי להגיע לזה".

את נראית עדינה.

"רק נראית", היא צוחקת. "יש אנשים שאומרים שאם אתה לא מציב לך מטרה וחולם, מדמיין וחושב עליה ברצינות, היא לא תתגשם".

מה תעשי אם תהיה לך הצגה בשבת?

"זה לא יקרה", היא מתרעמת, "יש גבולות. גם אם אשתתף בתוכנית ויגידו לי בשבת אז שישכחו ממני. אני מכבדת את השבת, ואם אתם רוצים לכבד אותי, מצוין".

ואם זה ידפוק לך דברים?

"שידפוק. יש הלכה".

יש לך תוכנית כיצד לכבוש את עולם המוסיקה?

"בעזרת השם אם אני אזכה בתחרות, אעשה הכול כדי שהסינגל יגיע לרדיו. אפעיל קשרים דרך משפחה וחברים וכמובן אמשיך להוציא שירים. אם יש אפילו רק אדם אחד שאומר לך שהוא רוצה לשמוע אותך עם עוד שירים, זה מספיק! זה עושה טוב".

מה הכיוון המוזיקלי שלך?

"ארצה שירים בסגנון של רותם כהן. הוא זמר מדהים. או כמו של נינט שהייתה פעם צנועה ואפילו תמימה, כמו 'היא יודעת'. הפחד שלי הוא להיות כמו נינט", היא מחניקה צחקוק נבוך.

למה? היא גילתה את עצמה.

"נכון. היא הייתה דתייה, היא שמרה שבת ועכשיו היא לא".

עוברים הרבה גלגולים עד שמוצאים את עצמך, את פשוט צעירה.

"אני מאוד אוהבת את נינט ואני מאוד רוצה להצליח כמוה, אבל חשוב לי להישאר דתייה, בדיוק איך שאני היום. מאוד תפסתי מאופיר בן שטרית. כולם נורא חיפשו אותה כל הזמן, 'הנה היא דתייה והגב שלה חשוף', אז אוקיי, השיער מסתיר קצת. אצלי, אם אלך עם משהו שהוא חשוף אני אשים צעיף. אני מאוד מפחדת שיחפשו אותי, כי אני הולכת בקיץ עם קצר, לא גופיה או חשוף ותמיד עם חצאית. היום יש המון דתיות שהולכות עם מכנסיים. אני לא".

זו לא התעסקות מטרידה לפעמים?

"לא, ממש לא. זה לא מפריע לי. נכון, יש דברים שהם קצת לא נעימים שאתה שואל 'למה?', אבל מה לעשות? אסור. ככה זה. נולדתי לחיים האלו". 

מי עוזר לך בבחירות של מה לשיר?

"המשפחה שלי. יש לי ארבעה אחים, שני אחים ושתי אחיות. המשפחה מאוד מעודדת, אנחנו מתייעצים בווטסאפ וכולם נותנים את הדעה שלהם".

למי את הולכת כשאת נשברת?

"לאמא שלי. ההורים שלי הכי מבינים, שניהם שרים והיו רוצים להיות זמרים, ובאיזשהו מקום הם יגשימו את זה דרכי. הם מאמינים שיש לי את זה. אחרי האודישנים רציתי לוותר ואולי להיות קופאית בסופר, אבל אמרתי לעצמי שהתוכנית הזאת אומרת לי לא, אבל כל האנשים האלו סביבי אומרים לי כן. אז אני לא צריכה את קיצורי הדרך האלו. אם בתוכנית לא רוצים אותי אז אני לא רוצה אותם. אני מדברת עכשיו בביטחון כדי שיהיה לי בטחון".

נו, וזה עובד?

"האמת שכן".

https://www.youtube.com/watch?v=MoHalcix5xM (קישור לשיר של מור)