ברבע האחרון

אליצור יבנה ניצחה את אליצור רמלה בתוצאה 76-63 אולי בתצוגת הכדורסל הכי פחות משכנעת בעונה הנוכחית וזאת אני אומר בלשון המעטה. אחרי ההפסד היחסית מפתיע בשבוע שעבר חזרה יבנה למשחק בית מול יריבה יחסית נוחה אבל נלחצה כבר מן הדקות הראשונות ועבר עליה ערב מאוד מעצבן, מבולבל ובעיקר חסר סדר. דווקא לאחר ניצחון יש לא מעט ביקורת על צורת המשחק ובעיקר על האווירה הכללית בתוך הקבוצה, על המגרש. רמלה לא התעלתה על עצמה ולא הציגה כדורסל גדול אלא בעיקר באה על מנת להפריע ולהילחם על מקומה בליגה עם משחק איטי ולחימה על כל כדור. למרות מיקומה של יבנה בטבלה, רשם המשחק ירידה חדה בכמות הצופים וחרף הכניסה חינם רק 200 צופים הטריחו עצמם לאולם בשבזי ביום שלישי נעים בערב. לא מובן מה עובר על אוהדי הקבוצה אבל משהו במנגנון חייב להשתנות על מנת שיותר אוהדים מקומיים יגיעו לצפות בכדורסל ביבנה. יבנה פתחה בחמישייה הרגילה שכללה את בראין ליאנג, אופיר פרחי, אלעד הופמן, מונטה מגי ואיגור נסטרנקו. הפתיחה העידה על השאר כאשר כדורים התעופפו באוויר, איבודי כדור שטותיים ובעיקר החטאות לא מובנות של שחקני אליצור גרמו לרבע הראשון להיראות קטסטרופלי. יחד עם זאת, גם האורחים מרמלה לא בדיוק התעלו על עצמם וסל בשנייה האחרונה של הופמן סיים את הרבע במינוס מינימלי של 14-16. את הרבע השני אמנם פתחה יבנה עם סל אבל מיד לאחר מכן רצה רמלה ל 12-0 ועלתה ל 28-16. נתי כהן לקח פסק זמן ויבנה חזרה עם 9-0 משלה וצימקה ליתרון מזערי. עד סוף הרבע הצליחו הופמן וחבריו להפוך את הקערה על פיה ולעלות ליתרון ולסיים את המחצית עם 35-32 לטובתה. כנראה ששום דבר בחדר ההלבשה לא עזר וגם במחצית השנייה נראו שתי הקבוצות מסורבלות ולא מדויקות וכל הרבע השלישי היה צמוד כשנועם מטלון שנמצא בתקופה מאוד לא טובה מאז חזרתו של ליאנג, עשה כמה נקודות יפות שהשאירו את יבנה במשחק והרבע מסתיים ב 52-50 לזכות יבנה. ברבע האחרון הניסיון והאיכות של היבנאים התחילו יותר לבוא לידי ביטוי ואט אט החלה יבנה להעלות את ההפרש עם יכולת טובה של נסטרנקו, השחקן היחיד שבאמת נלחם ועם נקודות של ליאנג שכשהוא רוצה, אף קבוצה בליגה לא מצליחה לעצור אותו. יבנה התישה את יריבתה ובסיום ניצחה 76-63 מאוד לא משכנע אבל ניצחון נחוץ.