שינויי מזג האוויר

כל מי שקרא את הכתבה הארוכה והגדולה על המשחק האחרון הבין כי היה משהו שונה באווירה. פתאום כל הסבל והמרמור של השנים האחרונות נעלם ועכשיו יוצאים לדרך חדשה. נכון שלא הכל מושלם אבל עצם החזרה היא כבר משהו חיובי. בתוך היציעים ראיתי לא מעט אוהדים שעמדו במילתם וכי לאחר שנעלמו מהאופק, חזרו לצפות ולעודד את הקבוצה בחזרה הביתה. גם נשים, ילדים, מבוגרים ושחקני עבר הציפו כל חלקה טובה ביציעים. אותי יותר מכל הרשימו בעיקר אנשי הקבוצה. ולמה?

בפעם הראשונה מזה שמונה שנים שאני מסקר את הקבוצה רוב התגובות של השחקנים ואנשי המערכת היו כלפי האוהדים. "האווירה" אמרו ביבנה "עשתה את כל ההבדל". בקבוצה הבינו מה שהיה ברור מאליו בעבר. לקהל יש חלק מאוד גדול באיך שהקבוצה נראית. איך שמועדון אמור להיות ובעיקר כמה שהבית הוא חשוב, בטח בעיר כמו יבנה. החשש שהיציעים יהיו ריקים למול עיניו של ראש העיר פגו במהרה והעידוד ובטח הניצחון עשו טוב לכל אחד ואחד מאנשי המועדון. תענוג לשמוע את המאמן והקפטן מדברים על החשיבות של הקהל, על הרצון לשזור את העתיד ביחד, על ההתרגשות ההדדית וכמובן על הניצחון שהוקדש כל כולו ליושבי היציע. עם שריקת הסיום, רצו המאמן זוזוט והמנכ"ל נגר לעבר השחקנים ובמקום להתחבק איתם ביקשו/ דרשו מהם ללכת לעבר היציעים ולהחזיר אהבה לאוהדים וכך היה. כך גם אמור להיות בעתיד. האוהדים קיבלו את הכבוד שמגיע להם.  הנבואה אמנם ניתנה לשוטים אבל נראה כי מכבי יבנה יוצאת לדרך חדשה. דרך שכוללת בתוכה חיבור בלתי נמנע עם הקהל. אותו קהל שבעתיד גם יתאכזב, יתמרמר, לפעמים יקלל אבל בעיקר יאהב ויעודד. ככה זה אוהדים, בכל הארץ, בכל העולם. אם המערכת, הצוות המקצועי והשחקנים ימשיכו באותה דרך כביום שני, העתיד ורוד מתמיד.