סופרים עד 10

בעברו הלא רחוק, אירח אצטדיון רמת גן אינספור משחקים מפוארים שנכנסו לפנתיאון הישראלי. עכשיו, כשהוא מוזנח ונראה עלוב ביותר אבל עדיין ענק, אירח האצטדיון הלאומי (לשעבר) את הפועל רמת גן ומכבי יבנה. כנראה שאת המשחק הזה לא יכניסו לשום היסטוריה ברמה הלאומית אבל בהחלט ניתן להגיד ש 300 הצופים ראו משחק כדורגל מהנה ועמוס בהזדמנויות. ביבנה בהחלט יכולים לצאת מרוצים מהמשחק הזה. מדובר ביריבה חזקה ובמשחק חוץ קשה מאוד. אם לא חוסר ריכוז של התקפת האדומים זה יכול היה להיגמר רע מבחינת יבנה, מה גם שממש בתוך תוספת הזמן היה זה נדב מוניס שהרחיק כדור מקו השער ומנע מבוכה בפעם השנייה ליבנאים. למה מבוכה? כזכור בסיבוב הקודם יבנה הפסידה לאורדונים כשהם היו בעשרה שחקנים וביצעו מהפך. גם הפעם יבנה הייתה זאת שהובילה, ספגה שער שוויון ולרמת גן הורחק שחקן (ישראל ראש בדקה ה82) ורק הצלה הירואית של מוניס מנעה העתק מהסיבוב הראשון. במחצית הראשונה שתי הקבוצות אמנם הגיעו להזדמנויות אך השוערים היו במיטבם. אגב, גם הפעם גל טובלי הצטיין בשער ומנע לפחות שני שערים בטוחים. השוער השני של יבנה השתלט על שער קבוצתו ולא נראה שהוא צפוי לזוז משם עד תום העונה. בדקה ה52 התקדם דיאן באביץ עם הכדור ומ 20 מטרים אלכסונית שלח את הכדור אל בין החיבורים בבעיטה מושלמת והעלה את יבנה ל 1-0. רמת גן תקפה ותקפה וגם זכתה בשער כאשר ערבוביה בתוך הרחבה הגיעה לרגלו של השחקן המצטיין בליגה, דידייה ברוסו שהשווה ל 1-1 לאחר ששופט המשחק קבע כי הכדור עבר את הקו. עד הסיום שתי הקבוצות תקפו אך כאמור לא השכילו לכבוש והתוצאה עמדה על כנה. מבחינת יבנה מדובר כמובן בתוצאה טובה וגם הפעם נשמר הפער בינה לבין הפועל ירושלים על 4 נקודות כשנותר משחק אחד לתום העונה הסדירה. כ 50 יבנאים ליוו את הקבוצה לרמת גן.