רק לא לימון

אם יש משהו שאפשר להגיד בבירור על בית"ר יבנה , הרי זה שבמשחקיה אף פעם לא משעמם. הפעם, זה כבר עבר כל גבול ורק 150 הצופים ואנשי המקום, יוכלו להעיד על שישי האחרון. גם אז, לא בטוח שיאמינו להם. כשהגעתי ב 14:01 חשבתי כבר שאיחרתי. שחקני יבנה היו על הדשא, האוהדים מצאו מחסה מתחת לטריבונה המצלה ואפילו בכניסה פגשתי מספר אוהדים ששנים לא היו במגרשי הכדורגל ביבנה. רק מי לא הגיעה??? הקבוצה היריבה. "הם לא עונים גם לטלפון"  אומר בדאגה יו"ר הקבוצה אשר שטרית. כעבור כמה דקות מגיע אות חיים, דווקא מנציגת ההתאחדות, הם בדרך נמסר ליבנאים. ככה קרה שרק ב14:15 החל המשחק, רבע שעה של איחור מסתבר, נחשב להגיוני מאוד בקרב אנשי ההתאחדות. אממה, בעלייה לדשא נדהמו ביבנה לראות כי היריבה הגיעה עם 8 שחקני שדה בלבד. כצפוי, חגיגת השערים החלה אבל שטרית, גבי עזרא וחבריהם דואגים שיבנה תכבוש יותר מדי שערים. מבולבלים? גם אנחנו. שטרית ועזרא טוענים כי ברהט רק מחפשים לפוצץ את המשחק וכיבוש שערים רק יעצבן אותם עוד יותר. את אמיר בנישו זה לא מעניין והוא דורש מחבריו להמשיך ולכבוש "בוא נהנה מכדורגל, עזוב אותך משטויות. צריך לשים גולים" אומר הקפטן כשחבריו ממשיכים לנענע את הרשת. בינתיים בהנהלה רואים כי השמש הפציעה, מה שגרם להם בטבעיות לשלוח שלושה ילדים להביא ארגזי ארטיקים. בקהל תמימי דעים "תביא הכל חוץ מלימון" אומרים ביציע. את הארטיק הצהוב מחלקים לילדים. לאחר מכן הגיעה נגלה נוספת. אוהד פנה לילד "תביא רמזור, תביא ענבים. עשה טובה רק לא לימון". זה כבר עצבן את דנה שטרית, האמא של הקבוצה "אתה מבין ארז, אנשים עוד מתפנקים" תכלס, היא צודקת. אני אישית לקחתי שוחד כתיבה בטעם רמזור. לא שזה שינה לי כל כך. כמובן רק לא לימון. יבנה ממשיכה לכבוש, יאיר אבוחצירא המשיך לקחת רגליים של רהט שענו לו בתקיפות. זה הספיק לאחיו זיו הנסיך לקום ממקום מושבו ולבדוק עניינים. הסרו חשש, זה נגמר בחיוך. באזור הדקה 60, זה הספיק לשוער של האורחת שהחליף חולצות עם החלוץ שהפך לשוער והשוער לחלוץ. אחרי רבע שעה זה שוב קרה. שחקן אחר נכנס לשער ואותו "שוער" חזר להיות חלוץ. בדקות האחרונות, השוער כבר ישב לצד הקורה ולא עניין אותו מה שקרה במגרש. הזוי. מטורף. למאמן רהט הייתה עבודה קשה. כל כמה דקות הוא היה צריך לשכנע את שחקניו לא לוותר ולא לרדת מהמגרש. ביבנה הסבירו כי מצב כזה היה גורם לעונש ולקנס מצד ההתאחדות וזה הדבר האחרון שצריכים ביישוב הבדואי הסימפטי מהנגב.

 אחרי שמינייה יבנאית, שתייה, ארטיקים ואפילו גרעינים, אוהדי יבנה וגם השחקנים יצאו בהרגשה כי הם ראו את המשחק הכי הזוי שנתקלו בו אי פעם. מי אמר שלא כיף בקצלה ארנה. שלא ייגמר לעולם.