אוסטאופורוזיס: התסמינים ודרכי הטיפול

מחלת האוסטאופורוזיס מוכרת גם בשם בריחת סידן והיא מתאפיינת בירידה בחוזק העצמות ובסיכון מוגבר לשברים. מדובר במצב רפואי שכיח יחסית, הפוגע בכ-7% מכלל האוכלוסייה.

לא כל מצב של היחלשות העצם מצביע על אוסטאפורוזיס, אלא הוא נקבע על פי דרגת החומר. כאשר מדובר באובדן מועט במסת העצם, המצב מוגדר כאוסטאופניה. כאשר המצב מגיע לאובדן חמור במסת העצם, המצב מוגדר כאוסטאופורוזיס. איך זה קורה? במהלך השנים עוברות העצמות בגוף האדם תהליכים של פירוק ובנייה. עם השנים, החל מהעשור השלישי ואילך, חלה ירידה בצפיפות העצם. מדובר בקצב איטי מאוד, אך ככל שעוברות השנים האובדן מצטבר והופך למשמעותי יותר.

תסמיני האוסטאופורוזיס

במקרים רבים אדם הסובל מאוסטאופורוזיס כלל לא מודע למצב ולמעשה רק לאחר הופעה של שבר, מתבצע אבחון. בכדי להימנע ככל האפשר ממצב של שברים הגורמים לכאבים עזים ופוגעים באופן התפקוד היומיומי של החולה, כדאי לשים לב ולחפש את נורות האזהרה:

ציפורניים שבריריות – ניתן לראות קילופים ושברים על גבי פני הציפורן, חניכיים נפוחות וירידה בכוח האחיזה בכפות הידיים.

למרבה הצער, ברוב המקרים לא ניתן לאבחן את התפתחות המחלה בשלביה הראשונים ולכן מומלץ לבצע בדיקות רפואיות אצל רופא משפחה, במטרה לקבל טיפול מונע ולקטוע את התפתחות המחלה באיבה. במקרים בהם יש קשר משפחתי למחלה, מומלץ ליידע את הרופא.

עם התפתחות המחלה, צפויים להופיע תסמינים נוספים, משמעותיים יותר, בהם:

שברים -כתוצאה מנפילה או אפילו חבלה קלה במיוחד.

אובדן גובה- מצב של שברי דחיסה בעמוד השדרה. מדובר בסימפטום בולט במיוחד.

כאבי גב או צוואר- כתוצאה משברי דחיסה בעמוד השדרה.

 "גיבנת" - מצב בו גב החולה מקומר ואינו ישר כפי שהיה בעבר, בעקבות דחיסת החוליות בעמוד השדרה. 

הגורמים לאוסטאופורוזיס וקבוצות הסיכון

מחלת אוסטאופורוזיס עלולה להופיע בגילאים שונים, בקרב נשים וגברים כאחד. עם זאת, ישנן מספר אוכלוסיות הנמצאות בקבוצת סיכון.

• על אף שהמחלה עלולה לפגוע גם בגברים, האוסטאופורוזיס מוגדרת כמחלה התוקפת יותר נשים והן נמצאות ברמת סיכון גבוהה יותר.
• למבנה הגוף יש השפעה ישירה על התפתחות המחלה ולאנשים בעלי מבנה גוף צר וקטן יותר נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בה.
• לגנטיקה יש השפעה רבה כאשר מדובר באוסטאופורוזיס, ואנשים אשר בעלי קשר תורשתי, כלומר בני משפחה הסובלים מהמחלה, נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר.
• קבוצת סיכון נוספת לבריחת סידן ודלדול עצם היא בני הגיל השלישי, כאשר עם עליית הגיל, עלולה לחול החמרה וירידה במסת העצם. מגיל 50 ואילך, עולה הסיכון לסבול מהמחלה, כאשר אחוזי המחלה עולים על 20% בקרב בני קבוצת הגיל.
• עישון וצריכה מוגברת של קפאין גורמים להפחתה ברמת צפיפות העצם.
• חולים כרוניים ממחלות שונים, ואנשים אשר נוטלים תרופות קבועות עלולים להימצא באוכלוסיית סיכון.
• חוסר בויטמין די ובסידן, אותו ניתן להשלים באמצעות נטילת תוספים ובניית תפריט תזונתי עשיר בסידן ובויטמינים.

דרכי הטיפול במחלה

בשונה ממצבים רפואיים אחרים, כאשר מדובר במצב של דלדול עצם, אופן הטיפול הינו פרטני ועשוי להשתנות מחולה לחולה. התהליך כולל אבחון וזיהוי של השלב בו נמצאת המחלה ומתן טיפול המסייע לבלום את התקדמותה, בהתאמה לחולה. חוסר בויטמין D וסידן הינם אחד מהגורמים הנפוצים ביותר להופעת המחלה ולכן במקרים רבים תינתן המלצה לביצוע מעקב תזונתי בכדי להגביר את ספיגתם בגוף. מדובר בתהליך המשלב בין תזונה לפעילות ספורטיבית, במטרה לשמור על אורח חיים בריא. בנוסף, חלק מהמקרים ימליצו רופאים על טיפול תרופתי הנועד לחזק את תהליכי בניית העצם. החדשות הטובות: אוסטאופורוזיס לא חייב להיות גזירה משמיים. תזונה נכונה, תוספי מזון, פעילות ספורטיבית ושמירה על אורח חיים בריא יסייע לכם לבלום את התפתחות המחלה.