25.06.20 / 21:53
טקס בר המצווה על פי ההלכה היהודית, הינו טקס המציין את המעבר של נער המגיע לגיל שלוש עשרה מילדות לבגרות. בטקס בר המצווה מכריז אבין של הילד שזה עתה נכנס למצוות "ברוך שפטרני מעונשו של זה". על פי היהדות, מי שאחראי למעשיו של הבן ובכלל זה לחטאים שלו, כל עוד לא הגיע לבגרות, הוא האב. מרגע שהילד הפך לבר מצווה, הוא לבדו אחראי על החטאים שלו. מהו בדיוק טקס בר המצווה ומה החשיבות שלו? מדוע חוגגים בגיל שלוש עשרה דווקא? אילו תשמישי קדושה מקבל הנער ההופך לבר מצווה? ואיזו טלית קונים לו? בשורות הבאות נשיב לשאלות הללו בהרחבה.
בר מצווה והחשיבות שלו בדת היהודית
"בן שלוש עשרה למצוות" אומרת ההלכה. ואכן, כל ילד יהודי המגיע לגיל שלוש עשרה, הופך לבר מצווה – כלומר שהוא מחויב לקיים את המצוות על פי ההלכה היהודית מצד אחד, ומצד שני השכר על קיום המצוות ומנגד העונש על אי קיומן או אי קיומן כהלכה, יחול גם הוא על ראשו של הנער. בדרך כלל, נחגג התאריך הספציפי הזה בטקס רב רושם. במקרים רבים מדובר בהזמנה של אורחים ומוזמנים רבים לחגיגה רבת רושם ורבת מוזמנים, הנערכת באולם שמחות או במקום גדול המאפשר אירוח של מספר גדול מאד של אורחים. לכבוד הטקס המרגש קונים ההורים לבן המגיע למצוות טלית לבר מצווה ולחתונה – טלית שתלווה אותו למעשה במשך שנים רבות. בנוסף לטלית, מקבל הילד בדרך כלל גם את התפילין, סידור תפילה מהודר ותיק מהודר שבו הוא יוכל לאחסן את כל הפריטים הללו. סט לבר מצווה והנחת תפילין הוא למעשה הסט הקדוש שילווה גם הוא את הילד שהפך לנער לאורך שנים רבות – ולעיתים קרובות לאורך כל החיים.
מדוע חוגגים בגיל שלוש עשרה
למעשה, אין כל קביעה מפורשת בתורה לגבי הגיל שבו הופך האדם מילד לבוגר. עם זאת, הסברה היא שהדיל הספציפי הזה נקבע כיוון שבגיל הזה הילד מסוגל להבין את המשמעות שבקדושה. התפילין, בהיותם אחד הפריטים הקדושים ביותר, עלולים להיפגע בשימוש לא נכון. בגיל צעיר, הילד עלול להניח את התפילין שלא כהלכה או להזיז אותן בשעת התפילה או לבצע פעולות אחרות המסירות למעשה את הקדושה מהתפילה. בגיל י"ג שנים, הנער בוגר מספיק לקבל על עצמו אחריות לעצמו. צומת הדרכים הבאה תהיה החתונה, ההופכת אל הנער לבעל בעמיו האחראי על כל בני המשפחה שלו. באשר לציון הספציפי של הגיל – הוא יכול להגיע משתי נקודות מבט שונות. ראשית – המספר שלוש עשרה ביהדות הוא מספר קדוש. זאת, בניגוד למה שמקובל בדתות אחרות.
כיוון שכך, מן הראוי שסה יהיה הגיל שבו הילד יהפוך לבוגר. שנית, בזמנים עברו ילדים בני שלוש עשרה כבר עברו והתפרנסו. לפיכך, נקודת המוצא היא שאם הילד מסוגל להתפרנס בכוחות עצמו, הוא גם בר מצווה. ואכן, בעבר הרחוק היה נפוץ המנהג להשיא את הילד בסמוך להגיעו לגיל מצוות. הטלית שרונים לילד היא לרוב טלית העומדת בדרישות ההלכה. בדרך כלל נהוג שרק בגילאים מבוגרים יותר ירכוש הנער בעצמו את הטלית הרצויה לו, ברמת האיכות והקדושה המתאימים לו. הטלית הראשונה של בר המצווה תהיה כזאת שתתאים לו מבחינת הגודל ותאפשר לו לקיים את כל המצוות הכרוכות בטלית כהלכתן. משכן התכלת מציע לכל המעוניין טליתות לברא מצווה וגן מבחר גדול של תשמישי קדושה אחרים באיכות גבוהה. צרו קשר כעת ואנו נשמח לכוון אתכם ולהתאים לילד שלכם טלית, תפילין ותשמישי קדושה אחרים.
