לפני למעלה מ-30 הגיעה רונית ארנפרוינד להתגורר בעיר כמעט במקרה. "בעלי לשעבר עשה לי סוג של מניפולציה, בכלל לא תכננתי לגור ביבנה, אבל כשהגעתי אמרתי לו 'מכאן אני יוצאת רק עם חברת קדישא'" היא צוחקת "זאת עיר מדהימה וזאת אחת ההחלטות שאני הכי שלמה איתן". היה זה בשנות ה-80 וארנרפוינד בכלל לא חלמה על זה על הזירה הציבורית. היה לה אז עסק עצמאי ליעוץ ארגוני, שהעסיק עשרות פסיכולוגים ויועצים, ונתן שירותים בתחום של חינוך וקהילה לרשויות מקומיות, משרדי ממשלה וצה"ל. "בורא עולם ברך אותי בהצלחה מאוד גדולה, אבל בשלב מסוים השותף שלי ואני החלטנו שאנחנו צריכים מנוחה ואני רציתי לקחת פסק זמן מהכל תקופה מסוימת". זמן קצר לאחר מכן התגייס בנה הבכור לצה"ל: "ואני אמרתי לו כמעט בספונטניות 'אתה מתגייס לצבא ואני מתגייסת לאזרחות', תוך פחות מחודשיים נכנסתי למועצה".

ארנפרוינד תמיד הייתה מעורבת חברתית וציבורית. כבר לאחר השחרור שלה מצה"ל ניהלה מאבק גדול ומתוקשר נגד הכלת חוק ההתיישנות על פשעי הנאצים. "זה בא מהבית" היא מסבירה "המשפחה שלי ניצולת שואה ושני דברים היו מאוד משמעותיים בבית שבו גדלתי ועברו אלינו בדי.אנ.איי הפסיכולוגי. הראשון הוא אפס סבלנות לגזענות ולכל אלימות חברתית. והשני הוא שאין לנו ארץ אחרת, וצריך להשקיע בארץ שלנו שתישאר הומאנית ומוסרית. זה מסוג הדברים שמחלחלים בך ואתה פועל לאורם באופן בלתי נשלט".

עם הרצוג. "התגייסתי לאזרחות"

מערכת הבחירות בעיר אומנם נראית עדיין מעט מנומנמת, אבל התחושה היא שמתחת לפני השטח הקרקע מתחילה לבעור, גם ארנפרוינד חשה זאת היטב: "יש כאן סערה מאוד גדולה, אבל הלבה עדיין לא מתפרצת החוצה, לדעתי היא עומדת לצאת ממש בקרוב. מבחינתי כל מי שרוצה לרוץ מבורך כי תמה תקופה ביבנה. גוב ארי מה שעשה טוב, עשה. מה שלא עשה טוב, צריך לתקן ומה שלא עשה בכלל, צריך לעשות. בשלב כל כך קריטי לעיר אני חושבת שהוא מיצה את עצמו".

תסבירי.

"לדעתי אנשים לא מבינים שהעיר נמצאת ברגע קריטי וחשוב ביותר, שיקבע את גורלה של יבנה ל-50 השנים הבאות. בשנה הזאת יוחלט לאן תגדל העיר ולא מדובר רק בכיכרות ובניין עם 24 קומות. בתקופה הקרובה ייקבע האם נחיה פה בעיר צפופה עם רמת חיים נמוכה או נדאג לאיכות חיים לכלל תושבי העיר. מתכננים לבנות פה עיר חדשה מבלי להתייחס לצפיפות ולתושבים בשכונות הוותיקות, בעיני זו תהיה בכיה לדורות".

איך את רואה את זה?

"קודם כל ולפני הכל בשלב הזה צריך לתכנן את העיר ברמה שתענה על הצרכים של התושבים שכבר חיים פה ולדאוג לכל תכניות ה'פינוי בינוי' ותמא 38 בכל השכונות הוותיקות, לפני שבונים עיר חדשה במזרח. אם לא נטפל בשכונות הללו עכשיו, לפני שסוגרים תכניות וקרקעות בשכונה החדשה, אנחנו נדון את רוב תושבי השכונות הוותיקות לתנאי מחייה לא ראויים. אני אעשה הכל כדי לעצור הסכם גג שיביא אותנו לגרעון כלכלי, ואת זה לא אני אומרת, זה מה שאומר דוח של בנק ישראל ובדיקה שעשה משרד הפנים".

עם לפיד. "נדאג לכל תושבי העיר"

עניין נוסף שבוער בעצמותיה של ארנפרוינד הוא תחום החינוך, כמי שמגיעה מהתחום הזה, ניהלה פרויקטים ארציים עם משרד החינוך, לימדה באקדמיה וליוותה רשויות מקומיות בתחום, המצב בעיר, לדבריה, אינו משביע רצון וזה בלשון המעטה. "תם פרק רע של בכל מה שנוגע לחינוך, והדרדרות מערכת החינוך בעיר. לדעתי גוב ארי לא מבין מספיק בחינוך ולמרות זאת השאיר את תיק החינוך לעצמו. כמה פעמים אמרתי לו תשתמש בי, אף אחד לא מביא איתו ניסיון מגוון כל כך בתחום הזה. הצעתי לו דברים ואפילו אמרתי שאני מוכנה לעשות אותם ושהוא יגזור קופון, אבל שום דבר לא קרה".

נתוני הזכאות לבגרות דווקא מחמיאים לעיר.

"הגיע הזמן שתושבי יבנה ידעו את האמת, מזה שנים אנחנו בירידה כמעט בכל פרמטר חשוב ומשמעותי בחינוך, ביחס לכל הערים סביבנו. ראש העיר מספר שיש עליה באחוזי הזכאות לבגרות אבל לא טורח להזכיר שהעלייה היא כלל ארצית. חמור מכך, על פי נתוני משרד החינוך, שפורסמו לפני חצי שנה, יבנה התדרדרה למקום האחרון בין הערים בסביבה, רחובות, נס ציונה, ראשון לציון וגדרה, באחוז הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות. יבנה נמצאת במקום האחרון, ביחס לערים הללו, באחוז הזכאים לבגרות 5 יח״ל במתמטיקה. לעומת זאת היא במקום ראשון מבין הערים הללו באחוז המעורבות באלימות בבתי הספר. העובדה שההשקעה פר תלמיד, היא הנמוכה באזור ואחת הנמוכות בארץ, נותנת את אותותיה. יבנה נמצאת במקום ה 50 בישראל בהשקעה הכספית הממוצעת בחינוך לכל ילד, מתוך 75 רשויות". 

מה לדעתך קרה כאן?

"ראש העיר מדבר חינוך ולא עושה חינוך, למה? את זה צריך לשאול אותו. כשאני נכנסתי למועצה והייתה חלוקה של וועדות גיליתי שאין וועדת חינוך והוא אמר לי שזאת לא וועדה שהיא חובה. אז נכון, זאת וועדת רשות אבל זה דור העתיד שלנו. הייתי אז בהנהגה הארצית של מפלגת 'שינוי' ודאגתי שיקדמו את זה בחקיקה ואמרתי גם שאם כבר מחוקקים אז נכניס סעיפים לפיהם ישבו בוועדה נציג של ההורים ונציג תלמידים. אגב, הוועדה הזאת הוקמה בזכותי אבל לא הכניסו אותי אליה".

ארנפרוינד. אולי הפעם?

מה את חושבת על האיחוד של בתיה"ס גינסבורג?

"האיחוד הוא עוד החלטה בעייתית, בלשון המעטה, שנוספת לצבר החלטות תמוהות ופזיזות שנעשו בשליפה מהמותן. לצערי אין בחינה רצינית ומעמיקה של הצרכים, מגמות החינוך, והבנת  ההשלכות, על עתיד החינוך של ילדינו. לכך מצטרפת העדר ראייה תכנונית ומערכתית. הציבור לא יודע, שאפילו המורים קיבלו את הידיעה בהפתעה מהתקשורת. עד היום יש חוסר ודאות, הורים מקבלים מידע מבולבל וחלקי, יד ימין לא יודעת מיד שמאל. התוצאה היא שמגמות מפוארות כמו מופת נסגרות, ולהורים מספרים שכיתות אחרות נותנות לילדיהם את אותן האפשרויות. כשאלה הן העובדות, אזי אני חושבת שההתנהלות כאן לקויה ויש חוסר הגיון, שיטה וסדר הגורמים לבעיה קשה. המזל היחיד שיש לנו שמול "המפקד" בהנהלת העיר, קיימים "חיילים" נפלאים, בדמותם של צוותים חינוכיים מדהימים ומקצועיים. לצערי במקום לחזק אותם, לשתפם, להיוועץ בהם מחלישים אותם ויחד עם זאת את כל מערכת החינוך בעיר".

 

אם את תבחרי לראשות העיר, זה יהיה כבר לאחר ששנת הלימודים תחל, מה תוכלי לעשות בנושא האיחוד?
"ראשית אכנס את כל המנהלות והמורות ויחד איתם אכין תכנית דחופה לשנה הנוכחית, אח״כ נכין תכנית ל 5 שנים ובהמשך לעשור קדימה. הכל ביחד עם נציגות ההורים, צוותי החינוך בעיר, משרד החינוך ואנשי אקדמיה. יחד נבחן את הצרכים לשנים הבאות ובהתאם לכך גם נבנה תכנית לאלון ולאורן. אתן לך דוגמה איך נבנית מערכת חינוך לעתיד - בחודש שעבר ראשת מנהלת החינוך בכפר סבא, הציגה את התכנון האסטרטגי שלה למערכת החינוך לשנים הבאות, והם עבדו על זה שנה שלמה, בשולחנות עגולים, עם גורמים ושותפים רבים. ככה בונים ומתכננים מערכת חינוכית שאמורה לתת מענה לילדים שלנו, בעתיד משתנה ודינמי. לצערי הרב, תכנון לטווח ארוך תוך בחינה עמוקה של צרכים ומגמות, לא קיים ביבנה. הידע המקצועי לא נמצא אצל הפוליטיקאים, אלא אצל אנשי המקצוע וכל שאר השותפים. התפקיד שלי כראשת עיר יהיה לתרגם את הידע הזה לטובת ילדי ותושבי העיר. אנו זקוקים בדחיפות לבנית תוכנית אב רלוונטית לעשר שנים הבאות ובהתאם לכך להקים ולחזק את מוסדות החינוך. אני עוסקת בכך רבות וניסחתי מסגרת עקרונית כיצד מערכת החינוך שלנו תשנה מגמה ותעלה על המסלול".

 

ארנפרוינד אומנם עדיין לא השיקה את הקמפיין שלה באופן רשמי, אבל היא כבר מרגישה שהרוחות סביבה גועשות. "אני חוששת שהולכת להיות כאן מערכת בחירות מאוד מכוערת" היא אומרת "יש כאן קצוות של אנשים שמבטאים בגסות רוח ובבוטות ויורדים לפסים אישיים ולא ענייניים. החשש שלי שהאגו והפילוג רק יחמירו את המצב. זכותו של כל אדם להגיש מועמדות, לבוא ולהציג את עמדתו לגבי מועמד כזה או אחר ואנחנו יכולים לא להסכים ולהתווכח, זה בסדר וזאת דמוקרטיה. אבל צריך לעשות את זה בשיח מכבד. מעבר לזה שתהיה כאן מערכת בחירות שלא תיטיב איתנו בכלל יהיה כאן סיבוב שני ואני הולכת להרכיב את הקואליציה".

בבחינת 'שניים רבים והשלישי לוקח'?

"לא, כי אני האלטרנטיבה היחידה שמדברת אמת וישיר עם התושבים, נקי ובאה מתפיסת עולם של שיתוף הציבור ומעורבות שלו, כדי לבנות כאן קהילה עשירה ומגוונת, שבה כל הקבוצות מקבלות מענה לצרכים שלהן".

ולא נתעלם מהעובדה שבבחירות הקודמות זכית בשני מנדטים

"וגם אי אפשר להתעלם מזה שאם מנתחים את הקלפיות יש בקבוצת המצביעים חלק לא מבוטל מיבנה הוותיקה, ביניהם חרדים ודתיים. יש כאלה שאומרים שיבנה לא בנויה לאישה, יבנה בנויה למנהיגות ראויה ועניינית שרואה את הצרכים של התושבים".

זאת כבר הפעם השלישית שאת רצה, מאיפה הדרייב?

"גם לבגין, אמרו אותו דבר. העובדה היא שהוא ניסה, האמין, היה נחוש, לא ויתר וגם הצליח בגדול. כפי שבגין היה איש ישר ונחוש גם אני נחושה להיבחר לתפקיד ולהיות ראשת העיר הראשונה של העיר יבנה, שתצעיד אותה לגבהים והישגים שלא נראו כאן. הציבור מבין שתמה התקופה של גוב ארי, גם הוא מבין את זה, אבל האגו נכנס שם ואולי גם אינטרסים פוליטיים וכלכליים ואז הוא זגזג. אני לא מאמינה שהוא ילך עד הסוף. ליבנה מגיע ריענון ועשייה של אנשים מנוסים אך חדשים. אנשים עם חזון ברור, שאיכות חיי התושבים עומדת לנגד עיניהם. ראשת עיר שבאה לשרת יום יום את התושבים באנרגיה עצומה. כי זה בדיוק מה שיבנה שלנו זקוקה לו עכשיו".

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו