כתב- ארז זנו

צילום-חסדאי כהן

 

 

מאמן: יוסי זוזוט

איזו עונה משוגעת עברה על המאמן. ייאמר לזכותו שהוא למד המון מהטעויות של עונת הבכורה בלאומית. זוזוט לא נתן שתהיה רכבת של שחקנים כמו בעונה אשתקד. ביסס עצמו כמאמן לגיטימי בלאומית ובעיקר פגע בול בכמה שחקנים כשהבולטים שבהם אלו נדב מוניס ותומר ירוחם שהגיעו מירכתי הספסל של קבוצותיהם. המשבר הגדול של המאמן היה כאשר תוך כדי רצף חמשת ההפסדים, נקלעו מקורביו לעימות אלים עם מספר אוהדים. הדבר פגע מאוד בקהל ועקב כך לא מעט מהאוהדים נשארו בבית תקופה ממושכת. זוזוט ידע להתעלות על עצמו ולהתנצל בפני מי שהיה צריך. מעבר לכך ומעל הכל, העונה הזאת תיזכר למאמן כזה שהעלה את מספר השחקנים הגבוה ביותר לבוגרים ממחלקת הנוער וביסס את אחד מהם (עמית לוגסי שעוד נגיע אליו בהמשך) כשחקן הרכב קבוע. העונה האחרונה ביגרה מאוד את המאמן. טוב יעשה זוזוט אם יתמיד ללכת להשתלמויות ברחבי הארץ והעולם. ללמוד זה תמיד טוב וגם גדולים ממנו עושים זאת. חובה לציין שיש משהו שאי אפשר לקחת מזוזוט וזה את הכריזמה שיש לו על השחקנים. כשרואים קבוצות כמו אשקלון שעושים סבוטאז' למאמן שלהם אז נותר רק לפרגן לזוזוט על היכולת שלו להביא את שחקניו לרמת מוכנות גבוהה במשחקים החשובים וחשוב מכך, לא לתת למרקם החברתי להתפורר.

 

 

 

 שחקנים

 

אמנם לא הייתה רכבת שחקנים כמו אשתקד אבל גם הפעם עברו לא מעט שחקנים חדשים על חולצתה של מכבי יבנה. היו כאלה שהספיקו להגיע ולא לשחק כלל(כמו בר לייבה) וגם לשחק מעט מאוד ולעזוב (דידי אונגר). מעבר לכך, הרבה מאוד הגיעו במהלך העונה וחלקם תקעו יתד בהרכב כגון מוניס וירוחם שכבר צוינו, יוסי אופיר וכמובן הזרים. מאור פרץ היה זה שסחב את הקבוצה במשך חצי עונה לעבר הצמרת עם לא פחות מ 14 כיבושים. פרץ זכה לחיזורים רבים מלא מעט קבוצות אבל לבסוף נשאר בקבוצה. מאז אותה תקופה לא הצליח פרץ לחזור לאותה היכולת ונתקע על אותה כמות שערים. למרות זאת, פרץ עדיין עשה עונה מצוינת מבחינתו והלוואי על כל יבנאי לכבוש כמות כזאת ברמה העונתית. גם לגיא סלם היו תקופות טובות יותר וטובות פחות. כמות בלתי נסבלת של 46 שערים ספגה ההגנה. לסלם חלק בזה אבל גם הציל לא מעט פעמים את הקבוצה, בטח בפלייאוף התחתון שהיה מושלם מבחינתו עם ספיגה אחת בכל המשחקים, וגם זה בשער עצמי. לא ברור עדיין כמה מהסגל הקיים יישאר וכמה יעזוב. בינתיים יש ליבנה על הכוונת מספר שחקנים אך כל מי שינחש מי נשאר ומי עוזב עושה זאת על דעתו האישית בלבד.

 

 

 

שחקן העונה

עונה לא גדולה של יבנה ובעיקר הפכפכה עושה הרבה בעיות בבחירה הזאת. לא היה אף שחקן שבלט מעל כולם באופן מוחלט. על פי החצי הראשון זה היה מאור פרץ, על פי החצי השני זה היה אף אחד ועל פי הפלייאוף אלו היו גיא סלם ותומר בן חיים. אין קביעה מוחלטת. מה שכן, לכל אורך העונה התנהלה יבנה כקבוצה ולכן הקביעה הזאת קשה ביותר. כל אחד מהשלישייה הזאת עבר עליות ומורדות אך הם היו הבולטים ביותר בתקופות היפות של הקבוצה העונה ולכן הם הנבחרים.

 

 

 

 

 

תגלית העונה: עמית לוגסי

 

 

 

הבחירה הקלה ביותר. קודם כל איזה כיף שיש בכלל תגלית. איזה כיף שאפשר לכתוב משהו חיובי על דור העתיד שממשמש ובא. לוגסי עלה לבוגרים במשך חודשים ארוכים והמתין בסבלנות להזדמנות הזאת. פציעות של נגר, יוסי אופיר, גבי, ז'ניה וצהובים של בן חיים הביאו את זוזוט להעניק ללוגסי את חולצת ההרכב במשחק מול ראשל"צ. לוגסי נתן משחק גדול ובתור בונוס קינח בשער מדהים היישר לחיבורים של שקל. מדובר בבחור צנוע, אחד שאוהב ללמוד מהמבוגרים, שקט, בעל אופי חזק ומנטליות קשוחה. מאז המשחק מול ראשל"צ לוגסי לא זז מההרכב ובכל משחק הלך והשתפר. בעונה הבאה עשוי להיות לוגסי חלק אינטגרלי לחלוטין מהרכב הקבוצה. שאפו ילד.

 

 

 

זרים

 

בהתחלה היה זה אנטוניו פבלוב שבהמשך הביא איתו את מירוסלב אנטונוב ואז הגיע סרגיי טרטיאק. שלושה שחקני התקפה הביא יוסי זוזוט לקבוצה. אנטונוב התאקלם יחסית במהרה אבל "מירו" קצת היה תקוע. נכון שהוא עשה הרבה עבודה אבל חלוץ מרכזי צריך בעיקר לכבוש שערים. טרטיאק שחקן חזק מאוד ובלתי ניתן לעצירה כשהוא רץ אבל חוסר היציבות שלו גרם לו לבלות הרבה בספסל. פבלוב הביא פלייאוף מצוין עם 7 שערים בסך הכל. מירו סיים עם 5 וטרטיאק עם שער בודד. ביבנה מאוד מאמינים ביכולת של מירו והוא עשוי להמשיך גם בעונה הבאה. לגבי השניים האחרים עדיין אין החלטה.

 

 

 

קהל

 

גם הקהל עבר עונה מורכבת לא פחות. הרצון והכמיהה לאצטדיון גבר על כל השאיפות האחרות. הדחייה של הבנייה ואי הודאות גרמו לאוהדים בעיקר להיות ממורמרים בעניין. מעבר לכך, גם המשבר סביב האלימות גרם למספר אוהדים לקחת צעד אחורה. יחד עם את, אסור לשכוח כי עדיין מכבי יבנה מושכת אליה לא מעט מאוהדי הכדורגל בעיר. מדובר בקבוצה שהיא מאוד מאחדת, מאוד קהילתית ובעלת מסורת ארוכת שנים. היוזמות של הקהל והדחיפה שלו בלא מעט משחקים העונה היו חלק בלתי נפרד מהקבוצה. ייזכר המשחק הקריטי בסופרלנד שאחרי 5 הפסדים החליטו האוהדים להפגין עידוד מרשים וקולני. את המשחק הזה יבנה ניצחה ויצאה לדרך חדשה. באצטדיון המשופץ עשויה להגיע כמות האוהדים לכפולה מהמצב הקיים. כולנו ציפייה.

 

 

 

 

סמל

תאמינו או לא, אבל רק החל מהשנה החולפת היה למכבי יבנה סמל בצורה מסודרת בהתאחדות לכדורגל. אוהד הקבוצה עו"ד מיכאל (מייקי) כהן שקד ועבד, כמובן באישור וברצון הנהלת הקבוצה, על סמל המועדון ובזכות קשריו עם גרפיקאים מקצועיים, נוצר הסמל הצהוב-כחול המושקע שכבר הפך במהרה לידוע ומוכר כאילו היה כאן שנים רבות. בהנהלת הקבוצה מאוד אהבו את התוצאה ובכל החולצות הרשמיות של הקבוצה, כולל הסגל הבכיר, הסמל מוטבע. בנוסף, דאג עו"ד כהן להעביר את הסמל לכל מקורות התקשורת בארץ על מנת שישתמשו בו בכל מה שקשור למכבי יבנה. גם פה מדובר ביוזמה מבורכת של אחד מאוהדי הקבוצה, בשיתוף פעולה כמובן עם בכיריה. אז בשנה שעברה אלו היו הצעיפים (שעדיין מתנוססים בכל משחק) והשנה זה הסמל. יהיה מעניין לראות את מעורבות הקבוצה בעונה הקרובה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו